ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים

כמו בכל שנה, גם בפורים הזה אני שומע על פרויקטים שונים של משלוחי מנות – לחברים, לילדים בבית ספר, לשותפים בעבודה ואיך אפשר בלי חיילנו האמיצים.

מקורו של משלוח המנות במצוות חג הפורים "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" – אסתר ט, כב. אפשר למצוא מספר פרשנויות לאמירה זו, אך אין לי כוונה לפתוח פה דיון הלכתי (ממש לא התחום שלי). כפי שאני מבין, משלוח המנות נועד לאפשר למי שידו אינה משגת להשתתף בחגיגות פורים ובכך להגביר את תחושת הרעות והאחווה בעם.

אני זוכר איך קיבלתי אני, חפ"ש תומך לחימה, חבילות שי שהוכנו על ידי ילדים בבית ספר עם ציורים "לחייל הגיבור ששומר עלינו". לא שלא נהנינו מהממתקים, אבל זה היה ממש מביך.

דומני שעם כל הכבוד לחיילי צה"ל (ויש הרבה כבוד), ראוי יותר להיצמד אל ההקשר המקורי שבו נולד משלוח המנות, ולמען את המשלוחים אל אלו שקשה עליהם להשתתף בשמחת החג (תושבי שדרות, למשל, אך לא רק).

חג פורים שמח.