מה כבר ביקשתי? למחזר?

כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב על חוסר הזמינות של מיחזור, והפוסט הזה באנקדוטות היה טריגר מצוין.

אני אוהב למחזר. יש תחושת סיפוק מסוימת בידיעה שהפסולת שלי, במקום להערם במזבלה ולתפוס שטחי קרקע יקרים, תהפוך שוב למוצרים שימושיים. בבנין שלנו יש פח לנייר בלבד בחדר האשפה, ובפינת הרחוב יש כלוב למכלי פלסטיק. אני דואג למיין ולאסוף את הפריטים ברי המחזור ומדי כמה ימים להשליכם בנקודת האיסוף המתאימה. אני לא קונה כמעט שתיה בבקבוקים עם פיקדון, אבל אם כבר הגיעו אלי כאלה אני אוסף גם אותם ודואג להחזיר לסופר.

הכל נהדר, עד שנגמר בקבוק של שמן זית. אין לי מה לעשות איתו; הבקבוק מזכוכית ואין עליו פיקדון, בסופר לא ירצו לקבל אותו, ואין מכל מחזור ציבורי המיועד לפסולת זכוכית. גם כשאני פותח קופסת שימורים אני נתקל בבעיה דומה – פסולת מתכת שאין לי אפשרות למחזר. אני מוכן ללכת מספר דקות לרחוב הסמוך אם אין נקודת איסוף מתאימה בסביבתי, אבל מסתבר שאין נקודה כזאת בכלל.

אחת המחלות הנפוצות אצל מערכות מיני-סטריאו קשישות היא התנוונות של האלמנט קורא הדיסקים. בדרך כלל לא משתלם לנסות לתקן את העסק כי התיקון יעלה כמו חצי מערכת חדשה ולא יחזיק מעמד. אז יש שתי אפשרויות: או שהמערכת תעבור הסבה מקצועית ותשמש כשידרוג לרמקולים של טלוויזיה עתיקה, או שהיא תמצא את עצמה בחדר האשפה. ואז יש שוב שתי אפשרויות: או שמישהו יחשוק בה וייקח אותה לעצמו, או שהיא תגיע אחר כבוד למזבלה ותייצר זיהום סביבתי. אותו גורל מחכה להרבה מאוד מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים (טוסטרים, קומקומים, מכשירי וידאו/דיוידי, טלפונים אלחוטיים וסלולריים, רכיבי מחשב כמו עכברים, מקלדות ומדפסות וכיו"ב) הניתנים למיחזור כמעט מלא אבל אין לאן להביא אותם לשם כך.

אני חושב שלתעשיית המחזור יש ייתרון מאוד משמעותי על תעשיות אחרות: חומרי הגלם שלה ניתנים בחינם או כמעט בחינם. רק צריך לדאוג לאסוף אותם, לעבד אותם בדרכים ידידותיות לסביבה (לא הגיוני שתהליך מחזור יהיה מזהם יותר מהייצור המקורי, נכון?), ולמכור אותם במחירים ירוקים לכל נפש. המודעות קיימת, והיא הולכת ועולה, אבל אנשים לא ממחזרים פשוט כי הם לא יכולים.

האם יש מקומות בארץ שבהם נושא מיון ומחזור הפסולת מתקדם יותר? על מי צריך לצעוק ועם מי צריך לשכב בשביל שאפשר יהיה למחזר כמו שצריך בארץ הזאת?