השבוע הלכתי לצפות בסרט "דימדומים" בסינמה סיטי. אחרי שחשבנו שנגמרו הפרסומות על המסך והאולם הוחשך, נשמעו מאחד המושבים קולות: "כן! כן! אני אוהבת את הטעם שלך! עוד!" שכמובן משכו את תשומת לב הנוכחים. נשמע היה שמשהו מאוד מעניין קורה שם. לפתע נכנס סדרן, האיר בפנס על הבחורה הקולנית ושאל בכעס "סליחה, גברתי, מה את חושבת שאת עושה?!" עכשיו מן הסתם לא היה אדם אחד באולם שלא התעניין מקרוב במתרחש, ולכן הבחורה קמה ממקומה וענתה לסדרן: "אני? אני רק נהנית מהטעם החדש של קוקה קולה זירו! קוקה קולה, טעם גדול מהחיים! כולם מוזמנים לבר טעימות פה בחוץ אחרי הסרט!". ניפנפה בבקבוק הקוקה-קולה זירו שלה, ויצאה.
זה לא סוד שצופי הקולנוע הם קהל שבוי, שאין לו לאן לברוח או לשלטט, ולכן אפשר להציג לו 20 דקות של פרסומות לפני תחילת הסרט. אבל מה עושים כשהצופים פשוט לא מתעניינים בפרסומות, נכנסים לאולם מאוחר, מדברים בינם לבין עצמם ומשחקים בסלולרי? מאגפים מכיוון חדש, אשר מאוד מושך את תשומת לב הצופים שאינם מוכנים למתקפה השיווקית. מכונת הפרסום הצליחה להטיל את הפצצה שלה לפני שהרמנו את ההגנות, וכל יושבי האולם ספגו מנה גדושה של קוקה קולה זירו לפני שהספיקו להניד עפעף.
כשיש פרסומות בטלוויזיה אני משתיק את הקול או מעביר ערוץ, לבאנרים באתרי אינטרנט יש פתרונות משלהם, כשאני קורא עיתון אני באופן אוטומטי מסנן את קטעי הפרסומות, ויש חובה להוסיף כיתוב מתאים כאשר מדובר בתוכן שיווקי. החדירה של פרסום כל כך אגרסיבי לאולם מלא קהל שבוי היא מטרידה משהו, ומזכירה לי קצת את פרשת הפרסום הסמוי; קהל שבוי ונטול הגנות חושב שהוא צופה בתוכן מסוים, ומגלה שהזריקו לו פרסומת ישר לוריד כשכבר מאוחר מדי להתחמק.
אני לא שותה קולה משום סוג, וספק אם פרסומת מהסוג הזה הייתה מעוררת אצלי אהדה למשקה. סביר יותר להניח שבדיוק להיפך.
אגב, את הבלוג החדש על מסע בין כוכבים שאני כותב יחד עם ניב קלדרון כבר ראיתם?
נשמע זוועתי. בכללי זמן הפרסומות בקולנוע הוא הגזמה בפני עצמה, ומה שאתה מתאר כאן זה ללא ספק הטרדה וחצייה של כל קו אדום מבחינתי.
לפחות הסרט היה שווה את זה?
הסרט היה נחמד מאוד. (ספוילר. סוגשל ==>)
כל אווירת ה"ערפדים" היתה מאוד מינורית ביחס לתסריטי ערפדים מוכרים אחרים. בת'כלס התסריט הוא יותר דרמת אקשן רומנטית שטיפטפו לתוכה קצת ערפדות בשביל שלא תהייה בנאלית לגמרי. אני לא מכיר את הספר שעליו מבוסס הסרט, אבל יש לי תחושה שהוא מוצלח יותר. לסיכום: סרט חביב, אבל לא חובה לראות (אולי רק בשביל השחקנית הבאמת יפהפיה). 3.5/5 כוכבים.
אני יודעת שאני חולה, אבל אני אוהבת את הפרסומות בקולנוע. למעשה, אם אני משלמת זה בשביל הפרסומות בקולנוע, כי את הסרט יכולתי לראות גם בבית.
אני הכי אוהבת לבוא לקולנוע עם חברים שאוהבים לדבר לפחות כמוני ולנתח את כל הפרסומות- מה טוב, מה רע, מה סתם עשו כבר מליון פעמים. לרוב הפרסומות הקולנוע יותר מושקעות מאלה של הטלויזיה.
ואני חשבתי שמה שסיפרת זה דיי מגניב. לא שהייתי רונה קולה ממילא. אני לא שותה את הרעל הזה.
תמיד מגניב אותי איך כשאת מגיבה יש את דגל גרמניה שם :P
כן, זאת הייתה פרסומת דיי מגניבה מבחינת הקריאייטיב שלה. אבל כשאת יושבת באולם את מרגישה קצת מרומית כי חשבת לרגע שאשכרה קורה משהו…
כן, גם אותי מגניב שאני רואה כניסות מחו"ל, אבל קצת מתסכל אותי לחשוב שכל הכניסות מגרמניה אצלי, הן כנראה אני…
:)
בא'נה, קצת הגזמה הייתי אומרת.
ועכשיו לתהייה:
אם אתה, סוקי ואני לא שותים קולה – אז מי לעזאזל _כן_ שותה את הרעל הזה?! רק ביק"ר?!
;)
כל החברים הגרמנים שלי.
חבורה של נקבות, יש להם מים שאפשר באמת לשתות מהברז, והם שותים רק קולה.
נכנסתי לבלוג על ST, לאור הפוסט האחרון עשיתי מסע חזרה בזמן, ובמקביל בהווה סיבוב באתרים שמכילים תיעוד סביב הסדרה: IMDB, WIKI וכו'. תודה על הנוסטלגיה הנעימה שהבאתם עליי.
עשה לי גם חשק להשלים המון פערים שיש לי מול TNG, יש רעיונות איך?
ואגב – את התגובה הזו הייתי שמח לכתוב בבלוג ההוא, אבל משום מה הוא דרש ממני להזדהות בשם וסיסמא, באופן בלתי סביר לעניות דעתי :-)
להשלים פערים מ-TNG? מה הבעיה פשוט לצפות בה?
ולגבי השם והסיסמה – אין לי מושג על מה אתה מדבר. למיטב ידיעתילא הכנסנו שום פונקציה כזאת.
לא הצלחתי להגיב שם, בכל מקרה.
בקשר להשלמת פערים – ברור שאני מדבר על לצפות בה, אבל איפה אני יכול להשיג את כל העונות בצורה נוחה (גם חוקית :-P).