שריפה זה הכי…

מה יותר עצוב משריפת ספרי הברית החדשה באור יהודה?

האם זו העובדה שלא נמצאו רבנים שייצאו נגד הפעולה?

האם זו העובדה שאזרחים חילונים שיתפו פעולה מרצונם, וכלל לא ראו בעייתיות במעשה?

האם זו העובדה שהספרים הושמדו בשריפה (ולא בדרך אחרת), מה שמעורר אסוציאציות לתקופות אחרות שבהן שרפו ספרים בכיכר העיר?

האם זו העובדה שהשד הדמוגרפי כבר לא מספיק מאיים וצריך לעורר מרבצו את שד המיסיון? שוב רבנים מבקשים להגן על הציבור מפני תכנים שעשויים להסיט אותו מדרך הישר (עד לא מזמן זו הייתה המשימה של הצעת חוק 892), ולא חושבים שאנשים מסוגלים לקבל החלטות לגבי דרכם בחיים וחינוך ילדיהם?

ואולי, רק אולי, זו העובדה שבמציאות התקשורתית הישראלית הכל יישכח וייקבר במהרה תחת ההתפתחויות בזירת טלנסקי וסוריה. כי הרבה יותר פשוט לעסוק בשאלה "האם לרדת מהגולן תמורת שלום מלא עם סוריה, או שאולמרט לא לקח אגורה לכיסו?" מאשר להתמודד עם העובדה שבמדינת ישראל בשנת 2008 נאספו מבתי האזרחים ספרי קודש ונשרפו בכיכר העיר ולשאול איך ולמה זה קרה.

מצד שני, בקניה עורכים ציד מכשפות, כך שיש לנו עוד לאן להתקדם.