במרכזו של הפרק DS9 Melora נמצאת אישה, עובדת זמנית בארגון שלנו, שהיא כנראה מאוד טובה במה שהיא עושה, אבל מוצגת לנו באמצעות המראה החיצוני שלה.
היא אישה צעירה שרחוקה מהבית גם במובן הפיזי וגם במובן המטאפורי, ומרגישה צורך להוכיח את עצמה ואת היכולות המקצועיות שלה. אבל הגברים שסביבה רואים אותה בעיקר דרך המאפיינים הפיזיים שלה.
המקצועיות, העצמאות, והזהות הייחודית שלה, נתפסים כמתקפה ואחד מאנשי הצוות אומר לה שהיא רק צריכה להשתחרר קצת. זה מתחיל כשהוא מקטין אותה ומציע להזמין בשבילה במסעדה, כשמתברר שהיא דוברת את השפה ויודעת לעשות את זה יותר טוב ממנו, וממשיך כשהוא מציע שאם היא רק תיפתח אליו ותיתן לו לטפל בה אז יהיה לה יותר קל להשתלב בסביבת העבודה שלהם.
בעצם מצופה ממנה לוותר על עצמה, לשנות את עצמה, ולהתאים את תפיסת העולם שלה באופן שבו הגברים שסביבה חושבים שיהיה לה יותר נוח להשתלב, למרות שהיא בכלל לא ביקשה ולא הביעה קושי כלשהו במצב הקיים.
הקולגות הגבריים שלה מפרשים את היכולות האישיות והמקצועיות שלה על פי החזות החיצונית השברירית שהם רואים, אך כמובן שאין כל קשר בין השניים.
ייחוס תכונות אישיות או יכולות מקצועיות לעובדים על פי החזות החיצונית
שלהם הוא שגיאה נפוצה בארגונים. העובדה שעובדת היא אישה וצעירה, לא אומר
שהיא לא מקצועית ועצמאית, ואוהבת את האופי שלה והגישה שלה לעולם כמו שהם.
אישה לא צריכה להתאים את עצמה לערכים ולתרבות של עולם גברי כדי שיתפסו
אותה כמי שיכולה להיות חלק ממנו, או כדי שייחסו משקל ליכולות שלה. לתשומת
לבך, ד"ר באשיר.
(ST:DS9 S02E06 “Melora”)