סגן, דע את מקומך

https://www.youtube.com/watch?v=vMKtKNZw4Bo

הקטע הזה (מתוך ST:TNG S07E05 "Gambit") הופיע בקבוצת מסע בין כוכבים, והוא יכול להיות הזדמנות נהדרת לדבר על מערכת היחסים בין מנהלים וסגניהם.
בקטע אנחנו רואים את דאטה בתפקיד הקפטן בפועל (או המנהל, לצורך האנאלוגיה שלנו), ואת וורף בתפקיד הקצין הראשון בפועל (או הסמנכ"ל).

הסמנכ"ל שלנו לא מרוצה מהאסטרטגיה שהמנכ"ל מתווה, והוא מביע את מורת רוחו בקול רם בנוכחות העובדים. המנכ"ל קורא לסגנו למשרד לשיחת נזיפה והבהרה: אתה יכול וצריך להביע ביקורת על ההחלטות הניהוליות שלי, אבל תעשה את זה פה במשרד ולא מול העובדים. וברגע שקיבלתי את ההחלטה, התפקיד שלך הוא לפעול כדי לקדם את הביצוע שלה, גם אם אתה לא מסכים איתה.

יש בסצנה הזאת מידה גדולה של נאיביות. תכונה שמאפיינת לא מעט את עלילות מסע בין כוכבים בכלל והדור הבא בפרט. מנהלים בכירים שמנהלים שיחה פתוחה, ישירה וכנה על מערכת היחסים הניהולית שלהם? מי שמע על דבר כזה? ולאחריה הסגן מתיישר ומתפקד כמו סמנכ"ל-טוב-ירושלים? לא ריאלי.

מה יקרה במציאות?
במציאות, כאשר הסגן לא מאמין בדרך של המנכ"ל, ובהנחה שהוא לא מעוניין להתפטר במחאה, יש כמה אפשרויות פעולה:
האפשרות הראשונה והפחות נפוצה היא לעשות מה שדאטה ביקש מוורף – להביע ביקורת בפורום מצומצם, ולקדם את מדיניות המנכ"ל מול העובדים.
האפשרות השנייה היא לפעול בכאילו לקידום מדיניות המנכ"ל, ובפועל לצאת מנקודת הנחה שהיא הולכת להיכשל. במקרה כזה הסמנכ"ל ינסה לסגל לעצמו תכונות טפלון, כך שכשהנפילה תבוא הוא ייצא נקי, ולהביע בקול רם את הביקורת שלו כדי שיידעו שהוא היה ראשון לזהות.
במקרים מסוימים, סמנכ"ל נחוש עשוי גם לפנות לגורמים שמעל המנהל שלו, כמו הדירקטוריון או בעלי מניות, ואפילו לגורמים חיצוניים כמו פוליטיקאים או עיתונאים. זהו משחק פוליטי מסוכן, בו הסמנכ"ל מהמר על טובת הארגון בשביל האפשרות לזכות אולי ברווח אישי.

מנהלים טובים לא רוצים יסמנים לידם. הם צריכים אנשים חכמים ואינטליגנטים שיאתגרו אותם ואת המדיניות שלהם, שיציעו דרכי פעולה אלטרנטיביות, ויציגו זויות שונות לניתוח הנתונים. אבל לאחר שהדיון הסתיים והתקבלה החלטה, כל חברי ההנהלה צריכים ליישר קו ולפעול להגשמת המטרות האסטרטגיות שהוחלט עליהן, גם אם היו בניגוד לעמדתם.
לעומת זאת אם מנהלי-משנה רוצים שיעריכו את העמדה המקצועית שלהם, הממונה עליהם צריך להאמין שהוא יכול לסמוך עליהם שיממשו את האסטרטגיה הארגונית, לא יחתרו תחתיה ולא יפקפקו בה בנוכחות העובדים.
אם הסמנכ"ל רוצה לבטח את עצמו, הוא יכול להביע את הסתייגויותיו בכתב ולשלוח הודעות דואל מנומקות למנכ"ל. אם האסטרטגיה תתגלה כמוצלחת הוא יוכל להיראות כמי שנרתם להגשמתה, ואם היא תיכשל הוא יוכל להראות את הסתייגויותיו.
בכל מקרה, יחסי אמון וכנות מקצועית בין המנכ"ל לסגניו, ברוח דבריו של דאטה, יתרמו לבריאות הארגון ולקידום האסטרטגיה שלו באופן אפקטיבי.