הגבינה עם האוהל חולה

הגבינה עם האוהל חולה אנושה ואין עו"ס פנוייה שתבוא לבקר אותה. הילדים שלה (2.4 מהם, תודה ששאלתם) מתרוצצים ברחוב כי היא לא יכולה להרשות לעצמה לשלם לקייטנה. היא גם נאלצת לעבוד במשרה חלקית כי מישהו צריך לאסוף את הילדים מהגן והיא לא יכולה להרשות לעצמה לשלם לצהרון או למטפלת. הגבינה עם האוהל חולה אנושה, אבל היא לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על יום עבודה כי היא חוששת מפיטורין. היא מרוויחה 20 שקל לשעה כולל נסיעות ושעות נוספות, וויתור על יום עבודה משמעו וויתור על ארוחה חמה ביום שישי. הגבינה עם האוהל חולה אנושה, כי הרופא שבדק אותה בקופת חולים רשם לה תרופה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לקנות. כשהיא הגיעה למיון בדק אותה לאחר שלוש שעות המתנה מתמחה שעובד ברצף כבר 20 שעות ומתפקד בקושי על כוס הקפה העשירית שלו, כך שלמרבה הצער היא קיבלה טיפול לא מתאים. האחות אולי הייתה שמה לב לטעות, אבל בשל אשפוז יתר של חולים במחלקה לא נשארו מספיק אחיות שישגיחו על כולם.
הגבינה עם האוהל גרה עם בן זוגה וילדיהם בדירת 2.5 חדרים בפריפריה. לא, הם לא נשואים מכיוון שהמדינה לא מאפשרת להם להינשא כרצונם והם לא יכולים להרשות לעצמם לטוס לקפריסין (רק הנפקה של דרכונים תעלה להם כמו הטיסה). הדירה, אגב, לא שלהם. אין להם את הסכום המינימלי הנדרש כדי לקבל משכנתה (הם גם לא נשואים כך שקשה להם לקבל הטבות לזוגות צעירים), אז הם שוכרים. כמחצית מההכנסה המשותפת שלהם משמשת לשכר דירה. הם גם צריכים להחזיק רכב (מודל 98', תודה ששאלתם) כי אין תחבורה ציבורית סדירה ממקום המגורים שלהם לעבודה (כלומר, יש רכבת, לפעמים, כשהקו לא "בתחזוקה"). הגבינה עם האוהל ניסתה לקבל מילגה מהמכללה בה היא רוצה ללמוד תואר ראשון במסלול ערב, אבל מכיוון שיש לה רכב היא נמצאה לא זכאית.
הגבינה עם האוהל הגיעה לגיל פרישה וגילתה שהפנסיה שלה מספיקה בקושי לחצי חודש שכירות ושביטוח לאומי לא משלם לה את מלוא הקיצבה שמגיעה לה בגלל "טעות מחשב". הגבינה עם האוהל רצתה לצאת להפגין נגד המצב אבל המשטרה לא נתנה אישור כי היא שייכת לעדה הלא נכונה. הגבינה עם האוהל מתה, אבל היא לא יכלה להרשות לעצמה לשלם כדי להיקבר באדמה ושיכינו לה מצבה ראויה. אז שלחו את גופתה לבית עלמין רחוק, בו היא נקברה "בקומות".
על קברה נכתב רק "כאן טמונה אלטנוילנד".