מפת סיביות

גוגל השיקו היום (2.9.2008) את גרסת הבטא לדפדפן הקוד הפתוח שלהם - כרום. ההשקה לוותה בספר קומיקס שווה במיוחד המסביר את הקונספט מאחורי פיתוח הדפדפן החדש, כך שאפילו הדיוט כמוני יכול להבין לא רע מה הם רוצים מחיינו.

נראה שהחידוש המרכזי בכרום נעוץ בשינוי שיטת הפעולה שבה הדפדפן מנהל את ההתרחשויות בלשוניות השונות מאחורי הקלעים. כשדפדפנים התחילו להציע גלישה בלשוניות, היה בכך שיפור משמעותי בנוחות הגלישה לעומת ניהול מספר חלונות עצמאיים של הדפדפן, אבל הסתבר גם שדפדפנים אינם מוצלחים במיוחד כשזה נוגע לניהול המשאבים של הלשוניות השונות. כרום מציע בעצם את השלב הבא באבולוציה הזאת ומנהל תהליך עבודה עצמאי עם הקצאת זיכרון נפרדת לכל לשונית. הגישה של כרום, כפי שהיא מוצגת, היא שהדפדפן הוא כלי העבודה המרכזי שלנו היום, שהדפדפנים הקיימים נוצרו בעצם רק כדי להציג דפי רשת ושהם לא מתאימים לשימוש ההולך וגובר באפליקציות מבוססות רשת. כשברקע דיבורים על כך שהדפדפנים בדרך להחליף את מערכת ההפעלה, כרום - הפועל על אותו מנוע של אנדרואיד, הסלולרי הגוגלי - יכול בהחלט להיות התשובה של גוגל לשמועות (שיש בהן כנראה קצת wishful thinking) בנוגע למערכת הפעלה גוגלית. 

אז התקנתי, והנה מספר רשמים מאוד ראשוניים:

1. גוגל כרום התקין את עצמו בשפה העברית. נכון ששפת מע' ההפעלה שלי היא עברית, אבל ברוב התוכנות שאני עובד איתן התרגלתי למנשק אנגלי, ובכלל - אני אוהב ששואלים אותי דברים כאלה. ההתקנה של Live Messenger למשל מעצבנת במיוחד ומאוד קשה להגיע לדף הורדה בשפה אחרת, אבל לפחות אתה יודע מה אתה אמור לקבל. במקרה של כרום, הסכם המשתמש היה באנגלית, עמוד ההורדה היה באנגלית, תוכנת ההתקנה היתה באנגלית, ורק הדפדפן עצמו כשפתחתי אותו לראשונה התגלה במלוא תפארת העברית. נחמד לדעת שהדפדפן הגוגלי מגיע בשפת הקודש כבר בגרסת הבטא שלו, אבל כמו שאמרתי - אני אוהב ששואלים אותי דברים כאלה. בכלל, אני לא אוהב שתוכנות מחליטות בעצמן מה טוב בשבילי, ועוד פחות אני אוהב כשאין דרך ברורה לשנות את ההגדרות. (תוספת מאוחרת: במבט חוזר בעמוד ההורדה של כרום, יש שם תפריט לבחירת שפה. הוא ממוקם באותה שורה של הכותרת והלוגו, ולא ראיתי אותו כשהייתי שם בפעם הראשונה. בכל מקרה, כשהעמוד מוצג לי באנגלית, הנחתי שברירת המחדל של ההורדה היא אנגלית. הגיוני, לא?)

2. ההגדרות של כרום מאוד מינימליסטיות. יכול להיות שזה ישתנה בעתיד, אבל בולטות בחסרונן הגדרות לשליטה בהתנהגות הלשוניות, בפרטיות, באבטחה וכו'.  

3. אפשר לייבא סימניות והגדרות רק מאינטרנט אקספלורר. זה ממש מטופש. אין ממש מנהל סימניות, זה דיי חבל ולא נוח.

4. שורת הסטטוס מופיעה רק כשקורה בה משהו. זה פיצ'ר חביב שחוסך בשטח תצוגה, אבל צריך להתרגל אליו. בפיירפוקס השורה הזאת משמשת לא מעט תוספים, יהיה מעניין לראות מה יקרה לה כשיהיו תוספים כאלה לכרום.

5. יחסית לפיירפוקס (הדפדפן העיקרי שלי בשנים האחרונות) כרום עולה מהר יותר, הלשוניות נטענות קצת מהר יותר ונראה שבאמת עשו עבודה טובה בבנין החדש והחדשני של התהליכים מאחורי הקלעים.  מבחינת צריכת הזיכרון, הכרום דורש שני שליש מהמשאבים שחלון פיירפוקס טיפוסי היה דורש. אני רק שואל את עצמי עד כמה משפיעים פה התוספים המותקנים על פיירפוקס ודורשים מן הסתם את מנת התשומי שלהם. האם כרום יצליח להישאר רזה וזריז גם כשיהיו לו הרחבות רבות? 

6. היסטוריית הגלישה כוללת גם חותמת שעה מדויקת (לא רק תאריך), וכוללת כמובן שורת חיפוש (גוגל או לא גוגל). אבל אין אפשרות לסדר את האתרים אלפאביתית או לקבץ דפים שונים מאותו דומיין ביחד. מאוד מזכיר את הגישה של ג'ימייל, שאומרת שלא צריך אפשרויות מיון מתקדמות כי אתה יכול פשוט לחפש כל דבר. שוב אני מקבל תחושה של גישה פטרונית מעצבנת. 

7. שורת הכתובת הולכת בעקבות ה- Awsome bar של פיירפוקס, וכוללת בתוכה את ההשלמה האוטומטית לפי היסטוריית הגלישה, הצעות של גוגל וחיפוש ברשת. נחמד מאוד ושימושי, אבל אני למשל אוהב שתיבת חיפוש תפתח את התוצאות בלשונית חדשה; איך עושים את זה בכרום, לא מצאתי. 

8. גלישה פרטית היא פונקציה חמודה, שיכולה להיות שימושית בעיקר בגלישה במקומות ציבוריים או במחשבים משותפים (porn mode). מסגרת החלון מגיעה בצבע אחר ומציגה איקון משעשע של סוכן חרש.  אבל לא ברור לגמרי למה אי אפשר לפתוח רק לשונית אחת שתהייה אנונימית, וצריך חלון כרום נפרד לגמרי בשביל זה.

לסיכום: הקונספט עובד לא רע. המנשק קצת מינימליסטי מדי בשבילי, חסרות הרבה מאוד אפשרויות בהגדרות התוכנה, וכמובן בולטות בהעדרן ההרחבות שכל כך התרגלתי אליהן בעבודה עם פיירפוקס. כל אלה בוודאי ישתפרו בהמשך. מה שמטריד אותי, ולא בטוח שישתנה, הוא התחושה שגוגל משדרת שהם יודעים מה המשתמש צריך ורוצה יותר טוב ממנו. אני מקווה שהעובדה שמדובר בפרויקט קוד פתוח תאפשר להתגבר על הגישה הזאת בהמשך. 

מדי פעם יוצא לי להתקל בידיעה או שמועה על הגרסה הבאה של חלונות, שתיקרא "Windows 7".

שאלתי את עצמי לפי איזו ספירה בדיוק הגיעו לגירסה מס' 7.

הגירסה הראשונה של חלונות שאני זוכר היא 3.1. אחריה הגיעו חלונות 95, 98 (וגם 98se). הכרנו את me הידועה לשמצה, חלונות 2000, xp ולבסוף vista. לפי הספירה הזאת הגירסה הבאה אמורה להיות השמינית במספר, אבל כמובן שלמייקרוסופט היו גירסאות של חלונות גם לפני שאני הכרתי אותן, כך שיש להתחיל לספור כבר מחלונות 1.0 (ולא הזכרתי בכלל את ליין ה-NT שרץ במקביל כל הזמן).

למעשה, היו לחלונות הרבה יותר משבע גירסאות; מאז נובמבר 1985 שיחררה מייקרוסופט מעל 20 גירסאות שונות של חלונות תחת שמות שונים, אך משנת 1995 הפסיקו במייקרוסופט להצמיד את מספר הגירסה לכינוי המסחרי של חלונות, מה שאפשר להם למכור לנו שינויים מינוריים בתוכנה כגירסה חדשה. עיון ברשימה המלאה יכול ללמד אותנו כיצד עבדו עלינו בעיניים במשך שנים. מסתבר שחלונות בגירסאות 95, 98 ו-me, היא למעשה אותה תוכנה בשינויים קלים, ואני לא חושב שההבדל בין חלונות 95 ל-98 גדול יותר מהבדל בין חלונות xp לפני ואחרי sp2.

באבולוציה של חלונות יש בפועל שלושה שלבים בסה"כ; חלונות 3.1 - הראשונה שזכתה להפצה מסחרית משמעותית, חלונות 95 -שהציגה מהפיכה במנשק המשתמש ובניהול הקבצים, וחלונות xp, שזנחה סופית את התלות בתשתית ה- ms-dos ונחשבת ליציבה והמוצלחת ביותר בכל הרפרטואר.

בתחילת הדרך סימנו במייקרוסופט את הגירסאות במספרים עוקבים, בשלב השני סימנו אותן לפי שנת הלידה (95, 98, me), ואז עברו לתת להן כינויים (xp, vista). כל השינויים האלה היו כמובן לרעת הצרכנים, שהתקשו לעקוב אחר הגירסאות השונות וההבדלים ביניהן.

אני לא מהנדס תוכנה, ואני לא יודע לכתוב חצי שורת קוד, כך שקשה לי להתיחס למשמעות של קביעת מספר גירסה לאפליקציה מבחינת אבולוצית הפיתוח שלה. אם ניקח כדוגמה את פיירפוקס, שמככב בכותרות לאחרונה (ובצדק), אפשר להבין שקביעת מספר גירסה חדש ושלם נובע מהימצאותו של מנוע חדש ונוצץ מתחת לעטיפה (כפי שכל מי שישווה בין גירסה 2 ל-3 ירגיש מייד). ויסטה לעומת זאת, מציעה שורה של שינויים בעטיפה, אבל קשה לדעת אם מתחת למעטפת הנוצצת פועל גם מנוע חדש ונוצץ (התחושה היא שלא). האם ההחלטה לשחרר את ויסטה כגירסה חדשה ולא כעדכון לגירסה הקיימת (xp) נבעה מאבולוציית פיתוח או סתם שיקולים שיווקיים? המשתמש הממוצע (i.e. אני) לא יכול לדעת.

האם החזרה המתוכננת של מייקרוסופט לשיטה הוותיקה של סימון גירסאות תוכנה במספר סידורי עוקב מסמלת שינוי במדיניות? האם מעכשיו נראה שחרור של גירסאות תוכנה חדשות רק כשיש שינוי אמיתי במנוע שמתחת לעטיפה? אפשר רק לקוות.

אבל התובנה שמייקרוסופט היא לא חברה רגישה לאינטרסים של צרכניה אינה חדשה במיוחד. אז מה עוד אנחנו למדים מכך?

ההשוואה בין חלונות לפיירפוקס מוזרה במבט ראשון. היא מערכת הפעלה קניינית של חברת התוכנה הגדולה בעולם, והוא רק דפדפן קוד פתוח. אלא שבשינויי הגירסאות של פיירפוקס אפשר להבחין בדבר מעניין - ישנה הפרדה בין המספר של גירסת התוכנה לגירסת המנוע שמאחוריה. ישנם שינויים בתכונות, באפשרויות, בעטיפה ובאבטחה שגררו עדכון גירסה מינורי, וישנם עדכונים במנוע שגוררים עדכון גירסה יותר משמעותי. במילים אחרות - שקיפות, בדיוק מה שאין במעברי הגירסאות של חלונות.

אני זוכר איך כל פעם שעברתי התקנה מחדש של חלונות, תוכנת ההתקנה ניסתה "למכור" לי מוצר שכבר רכשתי, כאשר  התהליך לווה בהצהרות עלובות נוסח "מעכשיו תוכל להתחבר בקלות לאינטרנט" או "לחבר התקנים בשיטת 'הכנס והפעל'" בצירוף תמונות הדגמה חסרות השראה. אותן הצהרות ואותן תמונות ליוו גם את ההתקנה של חלונות 95 וגם את זו של xp, אז איך אני אמור להרגיש לגבי הגירסה החדשה והנוצצת של המוצר שרכשתי? שמוכרים לי עטיפה נוצצת ויחסי ציבור.

נכון שזו רק דוגמה אחת לא מייצגת, אבל אולי אפשר ללמוד ממנה משהו על ההבדל בין מוצר קוד פתוח חופשי לבין מוצר קנייני מסחרי, ואולי אפשר להבין ממנה למה חשוב לתמוך ביוזמות קוד פתוח.

1. נניח שמייקרוסופט מוציאה גרסה חדשה של אקספלורר ומנסה להרים קמפיין עולמי שקורא לגולשים לקבוע שיא בהורדות תוכנה. האם היא תצליח למשוך את הגולשים ולשבור את השיא של מוזילה? והאם האתר של מייקרוסופט גם כן יקרוס בשעה וחצי הראשונות לאחר מועד ההשקה?

2. מפת ההורדות העולמית של פיירפוקס מאוד מעניינת. אפשר לנסות ללמוד ממנה על הרגלי השימוש ברשת במדינות שונות. כך למשל בעוד ארה"ב מציגה מעל 2.5 מיליון הורדות - מספר נאה בהחלט - סין, שאוכלוסייתה גדולה בערך פי ארבעה מזו של ארה"ב, מציגה רק 175 אלף. בישראל, עם כ- 7 מיליון תושבים, נרשמו יותר מ- 36 אלף הורדות, ואילו בשכנתנו ירדן, עם כ- 6 מיליון תושבים, רק 1,570 הורדות. אפשר להמשיך ולערוך השוואות, וזה כמובן לא אומר שום דבר מדעי. רק מעורר מחשבה.

3. נהוג למנות בין יתרונותיו של פיירפוקס את העובדה שיש אלפי הרחבות שאפשר להוסיף לו, המשפרות משמעותית את חווית הגלישה (או משתמשות בדפדפן כתחליף למערכת הפעלה). אבל כשמגיע יום ההשקה של פיירפוקס 3, מסתבר שחלק מהתוספים הפופולאריים והשימושיים ביותר אינו תואם לגרסה החדשה, ומכיוון שמדובר במפתחים חיצוניים אין מה לעשות אלא לשבת ולחכות שהם יעשו טובה ויעדכנו את התוסף שלהם. אז פתאום רואים זוית חדשה לייתרון הזה.

4. פיירפוקס 3 ממש מהיר, ממש מגניב ואם עדיין אין לכם אחד (לפחות), תתבישו ולכו להוריד. אתם לא יודעים מה אתם מפסידים.

שני דברים מעניינים שקרו בזמן האחרון תפסו את תשומת לבי.

האחד, מישהו התקין לי את תוסף Gspace על הפיירפוקס שלי. התוסף הזה לא נותן שום פונקציונאליות נוספת לגלישה ולא משפר את האופן שפיירפוקס עובד. הוא רק משתמש בפיירפוקס כפלטפורמה להריץ עליה אפליקציה קטנה שמאפשרת להפוך את תבת הג'ימייל לשטח אכסון סטייל כונן מחשב וירטואלי.

השני, פייסבוק שחררו את אפליקציית הצ'ט שלהם. יחד עם האפליקציה הזאת הגיעו לעולם עוד שני דברים: פס אפרורי בתחתית חלון הדפדפן שדומה באופן חשוד לשורת המשימות של מערכת ההפעלה שלי, ודיווח מיידי על התרעות מערכת (notifications) שדומה באופן חשוד ל"system tray" - איזור ההתרעות של מערכת ההפעלה שלי.

כל אחד מהאירועים האלה מסמן את הכיוון אליו נראה שאנחנו גולשים: דעיכה בחשיבותה של מערכת ההפעלה כפלטפורמה להרצת יישומים אל מול עלייה במרכזיותו של הדפדפן כנקודת גישה אוניברסלית אל האפליקציות והמידע שלנו.

אחת הסיבות המרכזיות שאני עדיין עובד על "חלונות" ולא למשל על Leopard, היא שיש מספר אפליקציות קריטיות שיודעות לרוץ רק על המערכת הזו. לעומת זאת, במצב בו יש מוסכמות בין-מערכתיות בנוגע לאופן שדפדפנים אמורים להתנהג, הדפדפן הופך למערכת ההפעלה החדשה. יש לו שורת פקודה (שדה ה- URL), קיצורי דרך לאפליקציות שימושיות (סימניות), שדה חיפוש, ושורת סטטוס (זו שמראה לי כרגע בעזרת תוספים את מספר המיילים שיש לי בג'ימייל, את התאריך העברי, את סוג המנוע שהדפדפן מריץ כרגע (FF) ואת מצב הסינכרון של הסימניות שלי). את התוספים שלי לא מעניין על איזו מערכת הפעלה יושב הדפדפן, ואת פייסבוק לא מעניין באיזה דפדפן אני משתמש; ברגע שהדפדפן מתנהג פחות או יותר באופן המוסכם, מערכת ההפעלה הופכת לשקופה.

למה שלא יהיה תוסף לפיירפוקס שיציג את הצט/התרעות מפייסבוק (אם כבר יש כזה אשמח לקבל קישור)? הרי כבר יש לי שורת סטטוס בדפדפן; למה אני צריך להשאיר חלון של פייסבוק פתוח בשביל זה? פייסבוק הולכת וממצבת את עצמה כמערכת הפעלה ממש; מערכת קבצים כבר יש, אפליקציות מכל מין וצבע יש, רק צריך לעבוד קצת על המולטיטסקינג (הכאילו שורת סטטוס יכולה לעזור בזה), ולטפל בכל נושא הפרטיות. פשוט, לא?

מאחר וכבר ממזמן מפתחי משחקים מכוונים בעיקר לשוק הקונסולות ולא לפיסי, האפליקציה העיקרית שדורשת מהמחשב הממוצע (זה שלא משמש להדמיות של פיצוצים גרעיניים) להיות בעל משאבי חישוב וגרפיקה משמעותיים היא מערכת ההפעלה. זה קצת אבסורד.

האם הולך ומתקרב היום שכל מחשב יוכל להריץ (כמעט) כל אפליקציה ובלבד שיש עליו דפדפן תקני? אולי. אבל כמו שסיכמתי בפעם הקודמת שהזכרתי את הנושא, יש צורך לטפל קודם בבעיות של אבטחת מידע, פרטיות וזמינות של הרשת.