מפת סיביות

גוגל השיקו היום (2.9.2008) את גרסת הבטא לדפדפן הקוד הפתוח שלהם - כרום. ההשקה לוותה בספר קומיקס שווה במיוחד המסביר את הקונספט מאחורי פיתוח הדפדפן החדש, כך שאפילו הדיוט כמוני יכול להבין לא רע מה הם רוצים מחיינו.

נראה שהחידוש המרכזי בכרום נעוץ בשינוי שיטת הפעולה שבה הדפדפן מנהל את ההתרחשויות בלשוניות השונות מאחורי הקלעים. כשדפדפנים התחילו להציע גלישה בלשוניות, היה בכך שיפור משמעותי בנוחות הגלישה לעומת ניהול מספר חלונות עצמאיים של הדפדפן, אבל הסתבר גם שדפדפנים אינם מוצלחים במיוחד כשזה נוגע לניהול המשאבים של הלשוניות השונות. כרום מציע בעצם את השלב הבא באבולוציה הזאת ומנהל תהליך עבודה עצמאי עם הקצאת זיכרון נפרדת לכל לשונית. הגישה של כרום, כפי שהיא מוצגת, היא שהדפדפן הוא כלי העבודה המרכזי שלנו היום, שהדפדפנים הקיימים נוצרו בעצם רק כדי להציג דפי רשת ושהם לא מתאימים לשימוש ההולך וגובר באפליקציות מבוססות רשת. כשברקע דיבורים על כך שהדפדפנים בדרך להחליף את מערכת ההפעלה, כרום - הפועל על אותו מנוע של אנדרואיד, הסלולרי הגוגלי - יכול בהחלט להיות התשובה של גוגל לשמועות (שיש בהן כנראה קצת wishful thinking) בנוגע למערכת הפעלה גוגלית. 

אז התקנתי, והנה מספר רשמים מאוד ראשוניים:

1. גוגל כרום התקין את עצמו בשפה העברית. נכון ששפת מע' ההפעלה שלי היא עברית, אבל ברוב התוכנות שאני עובד איתן התרגלתי למנשק אנגלי, ובכלל - אני אוהב ששואלים אותי דברים כאלה. ההתקנה של Live Messenger למשל מעצבנת במיוחד ומאוד קשה להגיע לדף הורדה בשפה אחרת, אבל לפחות אתה יודע מה אתה אמור לקבל. במקרה של כרום, הסכם המשתמש היה באנגלית, עמוד ההורדה היה באנגלית, תוכנת ההתקנה היתה באנגלית, ורק הדפדפן עצמו כשפתחתי אותו לראשונה התגלה במלוא תפארת העברית. נחמד לדעת שהדפדפן הגוגלי מגיע בשפת הקודש כבר בגרסת הבטא שלו, אבל כמו שאמרתי - אני אוהב ששואלים אותי דברים כאלה. בכלל, אני לא אוהב שתוכנות מחליטות בעצמן מה טוב בשבילי, ועוד פחות אני אוהב כשאין דרך ברורה לשנות את ההגדרות. (תוספת מאוחרת: במבט חוזר בעמוד ההורדה של כרום, יש שם תפריט לבחירת שפה. הוא ממוקם באותה שורה של הכותרת והלוגו, ולא ראיתי אותו כשהייתי שם בפעם הראשונה. בכל מקרה, כשהעמוד מוצג לי באנגלית, הנחתי שברירת המחדל של ההורדה היא אנגלית. הגיוני, לא?)

2. ההגדרות של כרום מאוד מינימליסטיות. יכול להיות שזה ישתנה בעתיד, אבל בולטות בחסרונן הגדרות לשליטה בהתנהגות הלשוניות, בפרטיות, באבטחה וכו'.  

3. אפשר לייבא סימניות והגדרות רק מאינטרנט אקספלורר. זה ממש מטופש. אין ממש מנהל סימניות, זה דיי חבל ולא נוח.

4. שורת הסטטוס מופיעה רק כשקורה בה משהו. זה פיצ'ר חביב שחוסך בשטח תצוגה, אבל צריך להתרגל אליו. בפיירפוקס השורה הזאת משמשת לא מעט תוספים, יהיה מעניין לראות מה יקרה לה כשיהיו תוספים כאלה לכרום.

5. יחסית לפיירפוקס (הדפדפן העיקרי שלי בשנים האחרונות) כרום עולה מהר יותר, הלשוניות נטענות קצת מהר יותר ונראה שבאמת עשו עבודה טובה בבנין החדש והחדשני של התהליכים מאחורי הקלעים.  מבחינת צריכת הזיכרון, הכרום דורש שני שליש מהמשאבים שחלון פיירפוקס טיפוסי היה דורש. אני רק שואל את עצמי עד כמה משפיעים פה התוספים המותקנים על פיירפוקס ודורשים מן הסתם את מנת התשומי שלהם. האם כרום יצליח להישאר רזה וזריז גם כשיהיו לו הרחבות רבות? 

6. היסטוריית הגלישה כוללת גם חותמת שעה מדויקת (לא רק תאריך), וכוללת כמובן שורת חיפוש (גוגל או לא גוגל). אבל אין אפשרות לסדר את האתרים אלפאביתית או לקבץ דפים שונים מאותו דומיין ביחד. מאוד מזכיר את הגישה של ג'ימייל, שאומרת שלא צריך אפשרויות מיון מתקדמות כי אתה יכול פשוט לחפש כל דבר. שוב אני מקבל תחושה של גישה פטרונית מעצבנת. 

7. שורת הכתובת הולכת בעקבות ה- Awsome bar של פיירפוקס, וכוללת בתוכה את ההשלמה האוטומטית לפי היסטוריית הגלישה, הצעות של גוגל וחיפוש ברשת. נחמד מאוד ושימושי, אבל אני למשל אוהב שתיבת חיפוש תפתח את התוצאות בלשונית חדשה; איך עושים את זה בכרום, לא מצאתי. 

8. גלישה פרטית היא פונקציה חמודה, שיכולה להיות שימושית בעיקר בגלישה במקומות ציבוריים או במחשבים משותפים (porn mode). מסגרת החלון מגיעה בצבע אחר ומציגה איקון משעשע של סוכן חרש.  אבל לא ברור לגמרי למה אי אפשר לפתוח רק לשונית אחת שתהייה אנונימית, וצריך חלון כרום נפרד לגמרי בשביל זה.

לסיכום: הקונספט עובד לא רע. המנשק קצת מינימליסטי מדי בשבילי, חסרות הרבה מאוד אפשרויות בהגדרות התוכנה, וכמובן בולטות בהעדרן ההרחבות שכל כך התרגלתי אליהן בעבודה עם פיירפוקס. כל אלה בוודאי ישתפרו בהמשך. מה שמטריד אותי, ולא בטוח שישתנה, הוא התחושה שגוגל משדרת שהם יודעים מה המשתמש צריך ורוצה יותר טוב ממנו. אני מקווה שהעובדה שמדובר בפרויקט קוד פתוח תאפשר להתגבר על הגישה הזאת בהמשך. 

אחד הדברים שאני אוהב ב Google Reader, זה שהוא לא שיפוטי אלא רק אינפורמטיבי.

From your 144 subscriptions, over the last 30 days you read 4,205 items, starred 13 items, shared 39 items, and emailed 2 items.

(כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הספירה עוד עמדה על 4,199).

אין ספק שכניסתו של קורא הרסס לחיי שינתה מקצה לקצה את האופן שבו אני צורך תוכן. עד אז צרכתי מספר מאוד מצומצם (אני מעריך שפחות מ-20) של מקורות תוכן כמו בלוגים, אתרי אקטואליה ומקורות מקצועיים שונים, ועשיתי זאת במגוון שיטות - עמוד בית מותאם אישית, עדכונים במייל, live bookmarks וכניסה יזומה לאתרים.

כמובן שרשימת המקורות שלי משתנה מפעם לפעם, בלוג נוסף ובלוג נגרע, אבל אני חושב שבשלב הזה הרשימה כבר פחות או יותר מגובשת.

אפשר לומר שאני קורא בממוצע 140 פריטי מידע ביום, אבל זה יהיה מאוד לא מדויק. חלק מהמקורות שאני מתעדכן בהם מייצרים כמות גדולה של תוכן שרק חלקו הקטן מעניין אותי לקריאה מעמיקה ועל היתר אני רק מרפרף (פידים של חדשות טכנולוגיה למיניהם למשל). העדכונים המתקבלים ממגוון המקורות שונים נבדלים בתדירות העדכון (10 עדכונים ביום מול 1 בשבוע), סוג התוכן (עדכוני מבזק או מאמרי דעה) ורמת ההתיחסות שאני רוצה להקדיש לכל אחד מהם. לפעמים חלקם של המאמרים ה"כבדים" ברשימת העדכונים כה גדול, שאני לא מסוגל לעכל את כולם בבת-אחת ונאלץ להשאיר חלק לקריאה והתיחסות מאוחרת יותר.

אני לא בטוח שאני מעביר כיום יותר זמן בצריכת תוכן מאשר בתקופת הטרום גוגל רידר שלי, אבל בוודאי שכיום אני יכול לצרוך כמות הרבה יותר גדולה של מידע באותו הזמן.

יש אנשים שטוענים שאני צריך לצמצם במספר המקורות שאני עוקב אחריהם. זה אפשרי כמובן, אבל הדבר יהייה בגדר ויתור משמעותי מבחינתי. בתור אדם שאוהב ידע ואוהב לדעת אני נדהם מהיקף המידע המונח לרגלי ארוז בגוגל רידר. אז עד שתהייה טכנולוגיה שתאפשר לעדכוני רסס להיטמע באופן ישיר במוח, כנראה שמצבי לא ישתפר באופן משמעותי.

הערה לסיום: אחת מתופעות הלוואי של השימוש בגוגל רידר, היא העובדה שכל פריט מידע שאי פעם עבר בפידים שלי נשמר לנצח בבטנו של הרידר. התוצאה היא שעבור אותו חלק מהאינטרנט שמעניין אותי נוצר אינדקס נפרד ומצומצם מהבריכה הציבורית של גוגל, ואם אני רוצה לחפש משהו אני יכול לקבל מהרידר תוצאות הרבה יותר ממוקדות מאלה שהייתי מקבל בגוגל. ותחשבו על זה.

ליאור הטיל עלי משימה, ומסתבר שהיא לא פשוטה כמו שהיא נשמעת. שלושה ימים שברתי את הראש למי אני יכול (ורוצה) לפרגן, והרי התוצאות לפניכם:

1. גלובס, על דף הבית החדש.
- כי הוא מצליח להגיש כמויות עצומות של מידע באופן ידידותי, מתוחכם בפשטותו וקל לעיכול. בשבוע האחרון נכנסתי לאתר של גלובס יותר פעמים מאשר בכל החצי שנה האחרונה.
- כי הוא לא מפחד להציג תוכן מוטמע מאתרים אחרים ולזמין את הגולשים לעשות שימוש במגוון אפשרויות שיתוף תוכן, חלקן חיצוניות לאתר.
- כי יש לו שילוב מאוזן בין תוכן לפרסום.
- כי הוא מותאם לגולשים בעלי מוגבלויות, ועד כמה שראיתי עובד נהדר עם פיירפוקס.

2. גל מור, על ערוץ מחשבים ללא תחרות, ועל בלוג מהמעניינים בארץ.
אתמול התבשרנו כי גל משנה תפקיד, והופך מעורך ערוץ המחשבים של ynet למנהל הפיתוח של האתר. אין סיטואציה שיותר מזמינה פירגון, ואחזור כאן על התגובה שהשארתי בבלוג שלו: אני מאחל ומייחל שתהייה לגל אפשרות לגבש חזון לאתר החשוב הזה, כי הרושם שלי הוא שחזון הוא מצרך נדיר בקרב גדולי הרשת הישראלית.

3. גוגל, על אוסף מרשים למדי של מתיחות 1 באפריל.
זה לא שגוגל צריכה את הפירגון שלי, אבל מאוד נהניתי לראות איך אחת החברות הגדולות והעשירות בעולם מוצאת זמן להשקיע גם בשעשועים לנפש. בכל 1 באפריל בשנים האחרונות גוגל מספקת לנו הומור עצמי בדמות השקת שירותים מופרכים או כניסה לשווקים חדשים (כשבמקרה שלה לא תמיד אפשר לדעת אם מדובר במתיחה או באמת). השנה הם ניפקו אוסף דיי גדול של מתיחות, הנה רק חלק זערורי מהן:
- וירג'יל: גוגל ווירג'ין במתיחה משותפת המזמינה את הגולשים להיות הראשונים ליישב את המאדים יחד עם צוות טרה-פורמינג מבית גוגל, והסיבה - "Earth has issues".
- זמן בהתאמה אישית: גוגל מציגה אפשרות לשלוח את הודעות הג'ימייל שלך בעבר, וכך לא לפספס עוד לעולם ברכות יום הולדת לחברים או הגשה של תרגילים לאוניברסיטה.
- יומני רשת (בטא): אפשר לזנוח את שיטות הכתיבה המסורתיות. האלגוריתם המתוחכם של גוגל יציג את התוכן הטוב ביותר שלכם בראש הבלוג, יבחר את הפריטים הרלוונטיים ביותר בסיידבר, ותוכלו לכתוב פוסטים ישירות לתוך תוצאות החיפוש של גוגל.
- חיפוש בעתיד: רוצים לדעת איך האינטרנט תראה מחר? שירות זה של גוגל יאפשר לכם.
- לא רק מיצובישי בונים מטוסים: אם רוצים לפתוח מסמך חדש בגוגלדוקס, אחת האפשרויות היא "New Airplane" והתוצאה היא דף עם סימוני קיפול ליצירת מטוס נייר.
ובזירת הפרסום: גוגל תשלב את AdSense גם בשיחות שלנו (יש גם בדיחה על הבדיחה).

4. אח"י דקר, שבזכות המדריך המצוין שלה להקמת בלוג עצמאי גם הדיוט כמוני הצליח לעמוד בכבוד במשימה.
כשהחלטתי שאני רוצה לפתוח בלוג עצמאי הייתי בטוח שאני אצטרך לשלם למישהו שיעזור לי בתהליך ההקמה. לא ידעתי שום דבר על קניית שמות מתחם, על הסיבוכים האפשריים עם ספקי שטח אכסון או על העובדה שתבנית וורדפרס קובעת יותר מאשר את עיצוב הדף. סדרת הפוסטים של חנית היתה נקודת הפתיחה שלי לפרויקט הזה, וקשה לי לחשוב איך הייתי מרים את הבלוג אחרת.

5. שדרני הבוקר ברדיו, שבאופן קבוע יוצאים מהמיטה בשעות שאני נכנס אליה בשביל להכין את סדר היום האקטואלי לשידור.
יש לי סוג של שגרת בוקר שכוללת קריאת עיתון תוך כדי האזנה לרדיו (בדרך כלל גל"צ) ואכילה (כי זו הארוחה החשובה ביותר ביום). לולא האנשים הטובים היו מגיעים לעבודה עוד לפני זריחת השמש, הייתי צריך להסתפק בפתרון הסודוקו של אתמול לארוחת בוקר.

אני מעביר את השרביט לאורי צציק, יואב לרמן, SilentMike, קפיטן עופר, ו- suki da yo.