מפת סיביות

מה יותר עצוב משריפת ספרי הברית החדשה באור יהודה?

האם זו העובדה שלא נמצאו רבנים שייצאו נגד הפעולה?

האם זו העובדה שאזרחים חילונים שיתפו פעולה מרצונם, וכלל לא ראו בעייתיות במעשה?

האם זו העובדה שהספרים הושמדו בשריפה (ולא בדרך אחרת), מה שמעורר אסוציאציות לתקופות אחרות שבהן שרפו ספרים בכיכר העיר?

האם זו העובדה שהשד הדמוגרפי כבר לא מספיק מאיים וצריך לעורר מרבצו את שד המיסיון? שוב רבנים מבקשים להגן על הציבור מפני תכנים שעשויים להסיט אותו מדרך הישר (עד לא מזמן זו הייתה המשימה של הצעת חוק 892), ולא חושבים שאנשים מסוגלים לקבל החלטות לגבי דרכם בחיים וחינוך ילדיהם?

ואולי, רק אולי, זו העובדה שבמציאות התקשורתית הישראלית הכל יישכח וייקבר במהרה תחת ההתפתחויות בזירת טלנסקי וסוריה. כי הרבה יותר פשוט לעסוק בשאלה "האם לרדת מהגולן תמורת שלום מלא עם סוריה, או שאולמרט לא לקח אגורה לכיסו?" מאשר להתמודד עם העובדה שבמדינת ישראל בשנת 2008 נאספו מבתי האזרחים ספרי קודש ונשרפו בכיכר העיר ולשאול איך ולמה זה קרה.

מצד שני, בקניה עורכים ציד מכשפות, כך שיש לנו עוד לאן להתקדם.

אחרי שבשבוע האחרון הרגשנו כמו בבית פולני מסורתי שבו "לא מדברים על זה", מותר סוף סוף לומר לכתוב את המילים האסורות: ראש הממשלה אהוד אולמרט חשוד בקבלת שוחד ממיליונר יהודי אמריקני: קיבל לכאורה מאות אלפי דולרים לאורך השנים שקדמו לכהונתו כראש ממשלה.

כל מי שקרא את העיתונות הזרה בימים האחרונים או דפדף באתרים הישראליים הלילה, יודע את זה כבר. אבל מאוד מטרידה אותי העובדה שבשום מקום (ככל שראיתי) לא מספרים לנו באיזה הקשר ניתן לכאורה השוחד הזה. מה מר טלנסקי היה צריך לכאורה מראש עיריית ירושלים שהיה שווה לו מאות אלפי דולרים? לא כתוב. לא ידוע.

האם העיתונות יודעת ועדיין אסור לספר? לא ברור. גם העיתונות האמריקנית שעסקה בפרשה לא יודעת לספק את הנתון הזה.

עוד יותר ממה שמספרים לנו, מטריד אותי מה שלא מספרים לנו.