יכול להיות שמשהו טוב באמת קורה בצה"ל?
ביחידת המילואים שלי עורכים רה-ארגון פנימי בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה. במסגרת אותו רה-ארגון, קיבלתי לפני כשבועיים הודעה שהם עורכים ראיונות לכל אנשי המילואים ושאתכונן לבזבז עוד חצי יום על הגעה ליחידה לשם ראיון של חמש דקות. נו.
היום מתקשרת אלי הקישורנית, ושואלת אם אפשר להעביר אותי לרמ"ד. מסתבר שהם הגיעו למסקנה שאין סיבה לבזבז את זמנם של המילואימניקים בראיון פנים אל פנים, והרבה יותר יעיל לעשות את זה בטלפון!
יכול להיות שבצה"ל התחילו להעריך כמו שצריך את עלות זמנם של אנשי מילואים?
אני רק מקווה שזה לא חד פעמי, ולא מוגבל ליחידה הקטנה שלי.
תגים: מילואים, מלחמת לבנון השנייה, צה"ל
מריץ FireStats
24 במרץ, 2008 בשעה 8:27
אל תדאג. זה לא קשור לחיילי מילואים. זה כי לרמ"ד אין כוח לחכות לחיילים יום שלם, והוא מעדף לדחוס אותם פה ושם בין הישיבות.
בעיקר לאוד העובדה שזימון לראיון (בלי צו) הוא משהו שרוב המילואימניקים (גם אני) נוטים להתעלם ממנו.
שום דבר טוב לא קורה בצה"ל.
24 במרץ, 2008 בשעה 11:41
להביא אתכם עולה מן הסתם ימי מילואים ליחידה. למה לבזבז ימי מילואים כשאפשר שפשוט צה"ל ישלם על הטלפון?
אני מאוד מקווה שאתה צודק. אבל אחרי המילואים האחרונים שעשה בעלי היקר, אני נוטה דווקא לצד הפסימי.
העיקר: לא היית צריך להגיע! לפחות כוחותינו יצאו ברווח…
24 במרץ, 2008 בשעה 12:48
זה בדיוק הנקודה- כשמזמנים לראיון לא שולחים צו. זה זימון שמתבסס על הכוונות הטובות של חיילי מילואים, ולרוב מה שקורה שמפרד יושב שם ומחכה ולפחות חצי ממי שאמר שיגיע לא מגיע בסוף..
24 במרץ, 2008 בשעה 18:25
אני עדיין אצטרך להגיע למילואים עצמם את יודעת…
24 במרץ, 2008 בשעה 23:09
אתה סתם מתקטנן!
בסוף מגיעים ועושים מילואים, אבל יום פחות במדים זה וודאי לא דבר רע. לא כך?