היהפוך אובאמה עורו לירוק?
"על הציבור האמריקאי להבין כי לא נוכל להמשיך לנהוג ברכבים זוללי הדלק שלנו, לאכול כל מה שאנחנו רוצים ולשמור את הטמפרטורה בבתים על 72 מעלות פרנהייט (22 מעלות צלזיוס) לאורך כל השנה. העולם פשוט לא יקבל זאת".
את המשפט הזה אמר המתמודד לנשיאות ארה"ב ברק אובאמה לפני כמה ימים בנאום בחירות (מקור).
במבט ראשון האמירה הזאת שימחה אותי. מועמד לנשיאות בארה"ב מודה קבל עם ובוחרים פוטנציאלים שארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות חייבת להתחיל להגביל את עצמה או שהעולם יסבול. חגיגת הצריכה והבזבוז שהציבור האמריקני כל כך אוהב חייבת להיפסק, פשוט כי ארה"ב צורכת 25% מהאנרגיה העולמית בעוד היא מהווה רק 3% מהאוכלוסיה (כה אמר אובאמה).
אבל במבט שני הבנתי שהאמירה הנכונה הזאת באה כנראה מהמניעים הלא נכונים. אובאמה לא הפך פתאום לאל גור, ולא נחתה עליו שום הארה פתאומית בנוגע לנזקים העצומים שהצריכה האמריקנית גורמת למצבו האקולוגי של כדור הארץ. הוא פשוט חושב שהמדינה אותה הוא שואף להנהיג לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להתעלם מדעת הקהל העולמית (כמו שהיא עושה, למשל, בנושא פרוטוקול קיוטו). אין לזה שום קשר לדאגה לסביבה, רק ליחסי החוץ.
תגים: אקולוגיה, ברק אובאמה, סביבה
מריץ FireStats
1 ביוני, 2008 בשעה 20:59
אתה צודק. ולא פחות מטריד, הוא שהבעיה היא לאו דווקא המזון והטמפרטורה בבתים, אפילו לא התחבורה הפרטית. הבעיה היא מסורת הצריכה הבעייתית של החברה האמריקאית, ניצול המשאבים של העולם השלישי, המכסות על החקלאות מאפריקה, וזיהום האוויר של התעשייה האמריקאית.
כשליברל כמוהו נזהר לא לגעת בנושאי הצריכה והחקלאות, מראה לך את השיח המיינסטרימי בפוליטיקה האמריקאית בנושאי איכו"ס.
2 ביוני, 2008 בשעה 1:18
זו בדיוק הנקודה. לאמריקנים לא אכפת במיוחד שההתנהגות שלהם תורמת להרס אקולוגי במגוון תחומים.
לכל היותר מתחיל להיות אכפת להם "מה יגידו" בעולם, ואף אחד לא מעז להפנות אצבע מאשימה אל שורשי הבעיה.
יכול להיות שעדיין שבויים שם בשיח של "אנחנו מצילים את העולם יום יום מידי עריצי ציר הרשע. העולם חייב לנו."
4 ביוני, 2008 בשעה 13:53
אבל האם זה משנה?
אם במעשיו כנשיא הבא של ארה"ב הוא ינהיג מדיניות של שמירה על כדור הארץ, האם זה באמת משנה אם המניעים שלו נובעים מדעת הקהל העולמית ולא מאידיאולוגיה?
4 ביוני, 2008 בשעה 14:52
אני חושב שזה משנה.
יש הבדל בין לדחוף אג'נדה מסוימת כי אכפת לך ממנה, ובין לרדוף אחרי ריצוי רצונותיהם של אחרים.
אם לאובאמה באמת אכפת ממצב הכדור, הוא יצטרך לנקוט במדיניות שהעם האמריקני לא יאהב בכלל. מאבק בצריכה הפרטית, בתעשיית הרכב הלאומית וכמובן בחברות הנפט - זה לא יהיה חתיכת עוגה כלל וכלל.
אבל אם כל מה שהוא רוצה זה שהעולם יאהב את אמריקה, הוא יכול לנסות לנווט בזהירות ולאזן בין הרצונות של האמריקנים ובין דרישותיה של דעת הקהל העולמית.