אני חושב שזה משנה.
יש הבדל בין לדחוף אג'נדה מסוימת כי אכפת לך ממנה, ובין לרדוף אחרי ריצוי רצונותיהם של אחרים.
אם לאובאמה באמת אכפת ממצב הכדור, הוא יצטרך לנקוט במדיניות שהעם האמריקני לא יאהב בכלל. מאבק בצריכה הפרטית, בתעשיית הרכב הלאומית וכמובן בחברות הנפט - זה לא יהיה חתיכת עוגה כלל וכלל.
אבל אם כל מה שהוא רוצה זה שהעולם יאהב את אמריקה, הוא יכול לנסות לנווט בזהירות ולאזן בין הרצונות של האמריקנים ובין דרישותיה של דעת הקהל העולמית.

אבל האם זה משנה?
אם במעשיו כנשיא הבא של ארה"ב הוא ינהיג מדיניות של שמירה על כדור הארץ, האם זה באמת משנה אם המניעים שלו נובעים מדעת הקהל העולמית ולא מאידיאולוגיה?

זו בדיוק הנקודה. לאמריקנים לא אכפת במיוחד שההתנהגות שלהם תורמת להרס אקולוגי במגוון תחומים.
לכל היותר מתחיל להיות אכפת להם "מה יגידו" בעולם, ואף אחד לא מעז להפנות אצבע מאשימה אל שורשי הבעיה.
יכול להיות שעדיין שבויים שם בשיח של "אנחנו מצילים את העולם יום יום מידי עריצי ציר הרשע. העולם חייב לנו."

אתה צודק. ולא פחות מטריד, הוא שהבעיה היא לאו דווקא המזון והטמפרטורה בבתים, אפילו לא התחבורה הפרטית. הבעיה היא מסורת הצריכה הבעייתית של החברה האמריקאית, ניצול המשאבים של העולם השלישי, המכסות על החקלאות מאפריקה, וזיהום האוויר של התעשייה האמריקאית.

כשליברל כמוהו נזהר לא לגעת בנושאי הצריכה והחקלאות, מראה לך את השיח המיינסטרימי בפוליטיקה האמריקאית בנושאי איכו"ס.