‫תגובות לפוסט: "כשעוברים למאגרי מידע מקוונים"‬

‫מאת: Unicorn98‬

‫Unicorn98‬ — Tue, 26 Aug 2008 05:58:23 +0000

אתה צודק, אני פחות התעסקתי בצד הלוגיסטי-טכני, ויותר התעניינתי במודל חלופי למודל הקיים כיום. הרי את הצד הטכני קל לשנות ולתקן, באופן יחסי.

‫מאת: בצלאל‬

‫בצלאל‬ — Sat, 23 Aug 2008 21:42:23 +0000

1. בשביל להגיע למצב ה"קנייה" שאתה מציע צריכים לקרות שני דברים:
א. המתווך, ספק המידע, יציע את פלטפורמת האחזור שלו במבנה של תוכנה להתקנה מקומית.
ב. מאגר המידע עצמו יוצע כהעתק לשמירה מקומית בספריה.

כלומר, בעצם, מה שיקרה בשיטה הזאת הוא חזרה למאגרים על תקליטורים. בעבר הם היו על CD-ROM, היום הם יצטרך להיות על DVD אחד או יותר. מדובר במאגרים עצומים בנפחם, למרות שהם מכילים בעיקר קבצי טקסט. בנוסף, התקליטור סובל מחסרונות כמו עדכון תקופתי בלבד (ולא שוטף), מגבלת מקום והעדר גישה מהבית.

2. אני משער שהסכם השימוש לא מאפשר ללקוח לשמור אצלו העתקים, ובכל מקרה כפי שציינתי קודם, הדבר ידרוש נפח אכסון עצום מהרשת המקומית. בנוסף, אל תשכח שלמאמרים עצמם יש ערך מועט ללא תוכנת האחזור שמאפשרת גישה אליהם ואת התוכנה אי אפשר להעביר לרשת המקומית.

‫מאת: Unicorn98‬

‫Unicorn98‬ — Fri, 22 Aug 2008 07:02:45 +0000

אני נמנה עם אלו הנהנים מאוד ממהפיכת המידע האלקטרוני, בייחוד שהמוסד שאני לומד בו (האוני' העברית בי-ם) מנוי כמעט על כל המאגרים המובילים, לפחות בתחום שלי. אני חושב שמבחינתי היתרונות הגדולים בשיטת העבודה החדשנית הזו, הם שניים: אחד הוא הגישה מהבית, המקלה מאוד על החיים ומשפרת מאוד את העבודה. השני הוא היכולת להצליב בין מקורות המידע, ובפרט שירותים חדשניים כמו SFX (בעזרת גוגל סקולאר), שיחד עם רישוי למאגרי מידע פותח צוהר לנגישות כמעט אינסופית למאמרים, ובה בעת גם משדרג את ההתמצאות והיכולת לאתר מידע בצורה אינטליגנטית.

בנוגע לגבי הפסקת המנוי האלקטרוני, מצאתי את הנקודה שלך מעניינת. לא חשבתי על זה לעומק לפני כן. לדעתי יש שני פתרונות אפשריים לבעיה שהעלית -

1. כמו בענפי תעשייה אחרים, ניתן גם בתעשיית המאמרים לשנות את התמחורים וההבדל בין שכירה וקנייה כך שיגלמו את הסיכון באובדן הגישה. כך, בעולם ה"מלט והבטון", כאשר אתה שוכר משהו, התשלום הוא נמוך בכמה גדלים בהשוואה לקנייה של ממש.

2. אם לא משנים את מבני התמחור, מה מונע מהמוסד השוכר את שירותי המידע לאחזר ולגבות אצלו את המידע לימים קשים? מהו חוזה השכירות? כמה מותר להוריד? למי מותר להחזיק בנתונים, והאם מותר השימוש לאחר הפסקת המנוי? כל אלה הן שאלות שוודאי יש להן תשובות משפטיות, אבל הדיון אינו מוגבל לחוק ומשפט, אלא קשור לדיון הרבה יותר רחב (חלקו פילוסופי) העוסק בזכויות קניין רוחני באקדמיה ועל הידע בכלל בעולם.