מפת סיביות

היחסים שלי עם הבלוגספירה מתחלקים כמו כל דבר לשלושה חלקים: כתיבה בבלוג שלי, קריאה בבלוגים אחרים והתעדכנות כללית בנעשה ביקום הזה.

צירוף של בחינות, הכנות לחג, אירועים משפחתיים ואורחים מחו"ל הביא לכך שהפעם האחרונה שעשיתי את זה היתה לפני שלושה שבועות.

מה קרה בינתיים?

צברתי פערים בדמות פוסטים שרציתי לכתוב. חלקם עוד ייכתב בעתיד וחלקם אבוד בשל אבדן רלוונטיות (אני לא אכתוב עכשיו ברכות לפסח).
אלפי עדכונים הצטברו בגוגלרידר שלי. ביומיים האחרונים אני מבלה שעות רבות בחברתו, מתמודד עם הצורך להחליט מה לקרוא, במה להתעמק, היכן להשקיע בתגובה לתוכן שכבר לא אקטואלי, ומה לסמן מראש כ"נקרא".

אני יכול להחליט שאני קורא רק את התוכן מהיומיים האחרונים, אבל זה לא באמת עובד ככה. יש מקורות שאני בקלות יחסית מוותר על כל התוכן שלהם שהפסדתי, אבל את חלקם אני כן רוצה לקרוא (ולפעמים להגיב) גם על תוכן ישן יותר, ויש פוסטים שראיתי שהגיעו לפני חודש אבל רק עכשיו היה לי את הזמן והסבלנות להשקיע בקריאה שלהם. אני לא מנוי על כל כך הרבה מקורות (רק) מתוך מזוכיזם. אני עושה את זה כי אני אוהב לדעת דברים, ולהיות מעודכן בכל מה שקורה בסביבה הקרובה והרחוקה.

ביומיים האלה עברתי על מאות עדכונים, השארתי לא מעט תגובות (גם לפוסטים ישנים) ועדיין לא סיימתי. אבל לפחות אני יודע שאני שוב בעניינים ושיש יותר עדכונים שקראתי מאשר כאלה שמחכים לקריאה.

שלום, קוראים לי בצלאל ואני מכור לתוכן.

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום רביעי, 30 באפריל, 2008 בשעה 1:45 תחת הקטגוריות באופן אישי, בלוגים ובלוגרים. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.