מפת סיביות

אחד הדברים שאני אוהב ב Google Reader, זה שהוא לא שיפוטי אלא רק אינפורמטיבי.

From your 144 subscriptions, over the last 30 days you read 4,205 items, starred 13 items, shared 39 items, and emailed 2 items.

(כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הספירה עוד עמדה על 4,199).

אין ספק שכניסתו של קורא הרסס לחיי שינתה מקצה לקצה את האופן שבו אני צורך תוכן. עד אז צרכתי מספר מאוד מצומצם (אני מעריך שפחות מ-20) של מקורות תוכן כמו בלוגים, אתרי אקטואליה ומקורות מקצועיים שונים, ועשיתי זאת במגוון שיטות - עמוד בית מותאם אישית, עדכונים במייל, live bookmarks וכניסה יזומה לאתרים.

כמובן שרשימת המקורות שלי משתנה מפעם לפעם, בלוג נוסף ובלוג נגרע, אבל אני חושב שבשלב הזה הרשימה כבר פחות או יותר מגובשת.

אפשר לומר שאני קורא בממוצע 140 פריטי מידע ביום, אבל זה יהיה מאוד לא מדויק. חלק מהמקורות שאני מתעדכן בהם מייצרים כמות גדולה של תוכן שרק חלקו הקטן מעניין אותי לקריאה מעמיקה ועל היתר אני רק מרפרף (פידים של חדשות טכנולוגיה למיניהם למשל). העדכונים המתקבלים ממגוון המקורות שונים נבדלים בתדירות העדכון (10 עדכונים ביום מול 1 בשבוע), סוג התוכן (עדכוני מבזק או מאמרי דעה) ורמת ההתיחסות שאני רוצה להקדיש לכל אחד מהם. לפעמים חלקם של המאמרים ה"כבדים" ברשימת העדכונים כה גדול, שאני לא מסוגל לעכל את כולם בבת-אחת ונאלץ להשאיר חלק לקריאה והתיחסות מאוחרת יותר.

אני לא בטוח שאני מעביר כיום יותר זמן בצריכת תוכן מאשר בתקופת הטרום גוגל רידר שלי, אבל בוודאי שכיום אני יכול לצרוך כמות הרבה יותר גדולה של מידע באותו הזמן.

יש אנשים שטוענים שאני צריך לצמצם במספר המקורות שאני עוקב אחריהם. זה אפשרי כמובן, אבל הדבר יהייה בגדר ויתור משמעותי מבחינתי. בתור אדם שאוהב ידע ואוהב לדעת אני נדהם מהיקף המידע המונח לרגלי ארוז בגוגל רידר. אז עד שתהייה טכנולוגיה שתאפשר לעדכוני רסס להיטמע באופן ישיר במוח, כנראה שמצבי לא ישתפר באופן משמעותי.

הערה לסיום: אחת מתופעות הלוואי של השימוש בגוגל רידר, היא העובדה שכל פריט מידע שאי פעם עבר בפידים שלי נשמר לנצח בבטנו של הרידר. התוצאה היא שעבור אותו חלק מהאינטרנט שמעניין אותי נוצר אינדקס נפרד ומצומצם מהבריכה הציבורית של גוגל, ואם אני רוצה לחפש משהו אני יכול לקבל מהרידר תוצאות הרבה יותר ממוקדות מאלה שהייתי מקבל בגוגל. ותחשבו על זה.