מפת סיביות

העולם כמרקחה. שווקי העולם מתנהלים כמו רכבת הרים שיכורה, ובעקבותם העיתונאים, הפרשנים, הדעתנים וכמובן הבלוגרים. אני לא מתיימר להבין בזה יותר מדי, אבל אנאלוגיה חביבה כן קפצה לי לראש.

לפני כמה ימים ראיתי (לבושתי, לראשונה) את הסרט "מלתעות". והנה סצנה מהסרט שכמו מדמה את המצב רגע לפני פריצת המשבר. בסצנה המדוברת מנסים מפקד המשטרה והמומחה לכרישים לשכנע את ראש העיר שיש כריש מסוכן המאיים על המתרחצים ושצריך לסגור את החוף. ראש העיר לא מוכן לשמוע, ומודיע להם שלמחרת, ה- 4 ביולי (יום העצמאות האמריקני הכה מתאים לאנאלוגיה שלי), החופים יהיו פתוחים ומלאים נופשים עד אפס מקום. ראש העיר, בגאוותו, לא היה מוכן לסכן את חווית החג האמריקנית ואת רווחיה העצומים של העיר מרבבות הנופשים שמגיעים לחופיה בחג. כמובן שהכריש אכן הגיע וההמשך ידוע.

אינני בקי מספיק בתולדות המשבר כדי לומר אם היו כאלה מזהירים מפני הכריש, אבל כנראה שבכל מקרה אף אחד לא ממש רצה לשמוע. על חגיגת הנהנתנות האמריקנית אנחנו משלמים, תרתי משמע, עכשיו. את חלקינו הכריש כבר טרף, והאחרים עסוקים בבריחה מבוהלת.

כותרות היום זועקות שמשרד הבריאות מזהיר מפני הטלפון הסלולרי, ומסביבי מפלס הפאניקה גואה.

בישראל יש יותר טלפונים סלולריים מבני אדם והישראלים הם בין הדברנים הגדולים בעולם, כך שסכנה פוטנציאלית מהמכשיר הזה בהחלט צריכה להדאיג.

אבל צריך לזכור שהטלפון הסלולרי, על אנטנתו וקרינתו, אינו הפריט היחיד שפולט קרינה בסביבתנו. ד"ר סטליאן גלברג, ראש תחום רעש וקרינה במשרד לאיכות הגנת הסביבה, מסביר ש"החשיפה הגבוהה ביותר היא סמוך למכשירי חשמל כמו המקרר ומכונת הכביסה. הסיבה היא שליד שנאים ומנועים יש שדה מגנטי גבוה. הקרינה בצמוד לשנאים יכולה להגיע אף ל-1,000 מילי-גאוס." (הרמה המותרת על פי התקן היא 2 מילי-גאוס)

רשתות אלחוטיות המוצאות דרכן לבתים רבים, טלפונים אלחוטיים ביתיים, טלוויזיות ומוצרי אלקטרוניקה נפוצים רבים אחרים, מייצרים קרינת רדיו וקרינה אלקטרומגנטית ברמות גבוהות משמעותית מאלה של הטלפון הסלולרי. למעשה, לפי ההסבר של ד"ר גלברג אני מבין שגם המאוורר שלצדי פולט ממנועו קרינה אלקטרומגנטית מסוכנת (שלא לדבר על מנוע המזגן שנמצא ממש מתחת לחלון חדר השינה).

משום מה אנחנו לא רואים אף אחד במשרד הבריאות יוצא נגד טלפונים אלחוטיים או כותב תקן לקרינה אלקטרומגנטית ממנוע של מאוורר.

בסופו של דבר, כמו שהחיים בסביבה מקוונת של רשתות מידע כרוכים בויתור על הפרטיות, כך החיים בסביבה עתירת מכשור אלקטרוני כרוכים בספיגת קרינה. אלא שבשימוש באינטרנט אפשר עדיין לנקוט אמצעי זהירות מסוימים כדי להגן על הפרטיות, ועל המקרר לעומת זאת אני לא צופה שמישהו יוותר. אני גם מאמין שמשתמש ממוצע באינטרנט מודע ברמה כזו או אחרת לויתור על פרטיותו בעת השימוש ברשת, בעוד שרק קומץ מבין משתמשי המקררים יודע את נתוני הקרינה שלהם.

הדבר היחיד שאפשר לנסות לעשות בינתיים הוא להיות מודעים לדבר. אפשר להשתמש בטלפון קווי רגיל במקום באלחוטי, אפשר לטעון את הסלולרי בחדר אחר במקום ליד המיטה (ולהשתמש בשעון מעורר מהסוג העתיק), אפשר להפחית ככל הניתן את השהות בסביבת המקרר או מכונת הכביסה, ואולי גם אפשר שמשרד הבריאות ידרוש שכל מוצר אלקטרוני יגיע עם נתוני הקרינה שהוא מייצר.

קונטאר הוא פושע. טרוריסט. רוצח. אדם נאלח. הוא נשפט בבית משפט ישראלי, הורשע ברצח ארבעה ישראלים ונידון לארבעה מאסרי עולם. אין ספק שהוא צריך היה להינמק בכלא עד יומו האחרון.

אבל רוצחים, טרוריסטים ואישים נאלחים ממלאים את בתי הכלא כל הזמן, ומאסרי עולם של רוצחים רבים נקצבים כך שיוכלו להשתחרר לאחר מספר שנים. במה שונה קונטאר מרוצחים אחרים? מדוע כשרוצח "סתם" מקבל הפחתה בעונש לא מזמין ראש הממשלה את משפחת הקורבן לפגישה אישית בה הוא מסביר את הסיבות להחלטה? קונטאר נתפס, נשפט וישב בכלא כמעט 30 שנה. זה הרבה יותר זמן ממה שפושעים לא פחות אכזריים ממנו זוכים לשבת בכלא הישראלי.

אני לא מצליח להבין למה לקצוב עונש של רוצח מתועב "סתם" כי הוא מתנהג יפה בכלא זה בסדר, ולשחרר רוצח מתועב ומפורסם אחרי 29 שנה בכלא כדי להחזיר הביתה חיילים שבויים זה משהו שמעורר כל כך הרבה מחלוקת.

לא מבין.

"על הציבור האמריקאי להבין כי לא נוכל להמשיך לנהוג ברכבים זוללי הדלק שלנו, לאכול כל מה שאנחנו רוצים ולשמור את הטמפרטורה בבתים על 72 מעלות פרנהייט (22 מעלות צלזיוס) לאורך כל השנה. העולם פשוט לא יקבל זאת".

את המשפט הזה אמר המתמודד לנשיאות ארה"ב ברק אובאמה לפני כמה ימים בנאום בחירות (מקור).

במבט ראשון האמירה הזאת שימחה אותי. מועמד לנשיאות בארה"ב מודה קבל עם ובוחרים פוטנציאלים שארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות חייבת להתחיל להגביל את עצמה או שהעולם יסבול. חגיגת הצריכה והבזבוז שהציבור האמריקני כל כך אוהב חייבת להיפסק, פשוט כי ארה"ב צורכת 25% מהאנרגיה העולמית בעוד היא מהווה רק 3% מהאוכלוסיה (כה אמר אובאמה).

אבל במבט שני הבנתי שהאמירה הנכונה הזאת באה כנראה מהמניעים הלא נכונים. אובאמה לא הפך פתאום לאל גור, ולא נחתה עליו שום הארה פתאומית בנוגע לנזקים העצומים שהצריכה האמריקנית גורמת למצבו האקולוגי של כדור הארץ. הוא פשוט חושב שהמדינה אותה הוא שואף להנהיג לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להתעלם מדעת הקהל העולמית (כמו שהיא עושה, למשל, בנושא פרוטוקול קיוטו). אין לזה שום קשר לדאגה לסביבה, רק ליחסי החוץ.

כך הגדיר ח"כ אחמד טיבי את תקיפת הרופא בבי"ח ברחובות.

האם ב"שפל" התכוון ח"כ טיבי שתקיפת הרופא מצביעה על ירידה בהיקף התופעה של אלימות חברתית? סביר להניח שלא.

ככל הנראה התכוון ח"כ טיבי לומר שהתקיפה הזאת חריגה בנבזותה ורשעותה ביחס למקרים אחרים של אלימות. אלא שלצערנו תקיפות מסוג זה אינן דבר חדש.

ברור הרי שאף אחד לא יוכל להימנע מלגנות תקיפה של רופא. אבל בניגוד לרבים מאזרחי המדינה שמרגישים שאין ביכולתם לעשות הרבה מלבד לצקצק בלשון ולהסכים שאין ספק שהמדינה שלנו מתדרדרת, ח"כ טיבי, דוקא נמצא במקום שבו אפשר לעשות.

השאלה היא מה ח"כ טיבי, רופא בעצמו, ושאר 119 חבריו למשכן, עושים כדי לטפל בבעיה. אני לא חושב שקביעת עונשים כבדים על תקיפת רופאים תמנע את התופעה. אנשים תוקפים רופאים כי הם מרגישים שהם לא מרוצים מהטיפול הרפואי שניתן להם או כי הם צריכים להמתין לו זמן רב, וברגעים כאלה אף אחד לא יחשוב על מספר שנות המאסר הצפויות לו בעקבות המעשה. כנראה שהתחושות האלה (סובייקטיביות ככל שיהיו) משקפות חלק מתחלואי מערכת הבריאות הציבורית שסובלת באופן כרוני מהעדר תקציבים נאותים ומחוסר בכוח אדם.

אולי כדאי שבמקום להפריח משפטים חסרי פשר לעבר עיתונאים, יתחילו שם בכנסת לבחון את הדברים לעומק ולטפל בדרוש טיפול. ענישה פלילית היא לא תמיד הפתרון האולטימטיבי.