מפת סיביות

"על הציבור האמריקאי להבין כי לא נוכל להמשיך לנהוג ברכבים זוללי הדלק שלנו, לאכול כל מה שאנחנו רוצים ולשמור את הטמפרטורה בבתים על 72 מעלות פרנהייט (22 מעלות צלזיוס) לאורך כל השנה. העולם פשוט לא יקבל זאת".

את המשפט הזה אמר המתמודד לנשיאות ארה"ב ברק אובאמה לפני כמה ימים בנאום בחירות (מקור).

במבט ראשון האמירה הזאת שימחה אותי. מועמד לנשיאות בארה"ב מודה קבל עם ובוחרים פוטנציאלים שארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות חייבת להתחיל להגביל את עצמה או שהעולם יסבול. חגיגת הצריכה והבזבוז שהציבור האמריקני כל כך אוהב חייבת להיפסק, פשוט כי ארה"ב צורכת 25% מהאנרגיה העולמית בעוד היא מהווה רק 3% מהאוכלוסיה (כה אמר אובאמה).

אבל במבט שני הבנתי שהאמירה הנכונה הזאת באה כנראה מהמניעים הלא נכונים. אובאמה לא הפך פתאום לאל גור, ולא נחתה עליו שום הארה פתאומית בנוגע לנזקים העצומים שהצריכה האמריקנית גורמת למצבו האקולוגי של כדור הארץ. הוא פשוט חושב שהמדינה אותה הוא שואף להנהיג לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להתעלם מדעת הקהל העולמית (כמו שהיא עושה, למשל, בנושא פרוטוקול קיוטו). אין לזה שום קשר לדאגה לסביבה, רק ליחסי החוץ.

כך הגדיר ח"כ אחמד טיבי את תקיפת הרופא בבי"ח ברחובות.

האם ב"שפל" התכוון ח"כ טיבי שתקיפת הרופא מצביעה על ירידה בהיקף התופעה של אלימות חברתית? סביר להניח שלא.

ככל הנראה התכוון ח"כ טיבי לומר שהתקיפה הזאת חריגה בנבזותה ורשעותה ביחס למקרים אחרים של אלימות. אלא שלצערנו תקיפות מסוג זה אינן דבר חדש.

ברור הרי שאף אחד לא יוכל להימנע מלגנות תקיפה של רופא. אבל בניגוד לרבים מאזרחי המדינה שמרגישים שאין ביכולתם לעשות הרבה מלבד לצקצק בלשון ולהסכים שאין ספק שהמדינה שלנו מתדרדרת, ח"כ טיבי, דוקא נמצא במקום שבו אפשר לעשות.

השאלה היא מה ח"כ טיבי, רופא בעצמו, ושאר 119 חבריו למשכן, עושים כדי לטפל בבעיה. אני לא חושב שקביעת עונשים כבדים על תקיפת רופאים תמנע את התופעה. אנשים תוקפים רופאים כי הם מרגישים שהם לא מרוצים מהטיפול הרפואי שניתן להם או כי הם צריכים להמתין לו זמן רב, וברגעים כאלה אף אחד לא יחשוב על מספר שנות המאסר הצפויות לו בעקבות המעשה. כנראה שהתחושות האלה (סובייקטיביות ככל שיהיו) משקפות חלק מתחלואי מערכת הבריאות הציבורית שסובלת באופן כרוני מהעדר תקציבים נאותים ומחוסר בכוח אדם.

אולי כדאי שבמקום להפריח משפטים חסרי פשר לעבר עיתונאים, יתחילו שם בכנסת לבחון את הדברים לעומק ולטפל בדרוש טיפול. ענישה פלילית היא לא תמיד הפתרון האולטימטיבי.

מה יותר עצוב משריפת ספרי הברית החדשה באור יהודה?

האם זו העובדה שלא נמצאו רבנים שייצאו נגד הפעולה?

האם זו העובדה שאזרחים חילונים שיתפו פעולה מרצונם, וכלל לא ראו בעייתיות במעשה?

האם זו העובדה שהספרים הושמדו בשריפה (ולא בדרך אחרת), מה שמעורר אסוציאציות לתקופות אחרות שבהן שרפו ספרים בכיכר העיר?

האם זו העובדה שהשד הדמוגרפי כבר לא מספיק מאיים וצריך לעורר מרבצו את שד המיסיון? שוב רבנים מבקשים להגן על הציבור מפני תכנים שעשויים להסיט אותו מדרך הישר (עד לא מזמן זו הייתה המשימה של הצעת חוק 892), ולא חושבים שאנשים מסוגלים לקבל החלטות לגבי דרכם בחיים וחינוך ילדיהם?

ואולי, רק אולי, זו העובדה שבמציאות התקשורתית הישראלית הכל יישכח וייקבר במהרה תחת ההתפתחויות בזירת טלנסקי וסוריה. כי הרבה יותר פשוט לעסוק בשאלה "האם לרדת מהגולן תמורת שלום מלא עם סוריה, או שאולמרט לא לקח אגורה לכיסו?" מאשר להתמודד עם העובדה שבמדינת ישראל בשנת 2008 נאספו מבתי האזרחים ספרי קודש ונשרפו בכיכר העיר ולשאול איך ולמה זה קרה.

מצד שני, בקניה עורכים ציד מכשפות, כך שיש לנו עוד לאן להתקדם.

ynet מדווח היום על תוכניות של משרד האוצר לדחות (בפעם המי-יודע-כמה) את פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, לטובת פיתוח מערכות תחבורה בפריפריה. אני מאוד מקווה שלא תהייה שום דחייה ושאכן עד סוף 2013 נוכל לנסוע בכיף מפתח תקווה לבת ים וחזרה, אבל זו הזדמנות לנזוף קשות במי שבכלל חולם להציע הצעה מופרכת שכזו.

בין ראשון לציון בדרום, רעננה בצפון ופתח תקווה במזרח, קיים שטח עירוני כמעט רציף בו מתגוררת בין שליש למחצית מאוכלוסיית המדינה. שטח זה (כ- 1,500 קמ"ר) אינו הרבה יותר גדול יותר משטחן של ערים מרכזיות בעולם (לונדון - 1,577 קמ"ר, ניו יורק - 1,214 קמ"ר, טורונטו - 1,749 קמ"ר, מוסקווה - 1,081 קמ"ר, וזה כמובן בלי להתייחס לערי אסיה הגדולות פי כמה)*. בכל הערים האלו יש מערכת גדולה, מסועפת, משוכללת ויעילה (פחות או יותר) להסעת המונים, שפועלת מזה עשרות שנים.

בשנים האחרונות הקטינו את תקן החנייה לבניינים חדשים בת"א כדי לעודד אנשים להשאיר את המכוניות בבית. ארגוני סביבה מוחים על בניית חניוני ענק בעיר (כמו זה שנחפר בימים אלה מול היכל התרבות/הבימה) בטענה שהם מעודדים נסיעה ברכב פרטי. כ-600,000 כלי רכב נכנסים לנתיבי איילון מדי יום. כל הכבישים הראשיים במטרופולין עמוסים באופן כמעט רציף לאורך שעות היום. ההשלכות מבחינת זמן עבודה מבוזבז, זיהום אויר, תאונות דרכים, צריכת דלק והמצב הנפשי של הנהגים - כולן ידועות.

נכון, אני לא יכול להביא מחקרים שמדברים במספרים, אבל אני משוכנע שהתועלת במונחי הגדלת הפריון בעבודה (הרבה יותר ממעבר לשעון קיץ), ירידה במספר תאונות הדרכים (יותר נפגעים בשנה מאשר בכל זירות הלחימה של ישראל לדורותיהן), חיסכון בדלק (כי הנפט לא צומח על העצים), הפחתה בזיהום האויר (וכתוצאה מכך בהוצאה הלאומית בטיפול במחלות של דרכי הנשימה) והגדלת הנגישות של תושבים למקומות עבודה פוטנציאליים, תאפשר הקצאת מקורות רבים הרבה יותר לטיפול בבעיות הפריפריה. נכון, זה פרויקט ענק ויקר בצורה מחרידה, אבל אם יעשו אותו כמו שצריך זה ישתלם.

אי אפשר לנקוט בפעולות כמו אגרות גודש או הפחתת מקומות חנייה לפני שיש באמת אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית הולמת. מערכת להסעת המונים במטרופולין צריכה לכלול הרבה יותר מקו אחד של רכבת קלה, והיא צריכה להיות בגדר פרויקט לאומי מהמעלה הראשונה לא פחות מפיתוח של טנק חדש או תוספת כיתות לימוד.
צריך היה להתחיל לחפור כבר לפחות עוד שני קווים תת-קרקעיים. צריך היה לחייב את חברות האוטובוסים להחליף את האוטובוסים המזעזעים הקיימים ברכבים חשמליים, שקטים ונעימים לנסיעה. צריך היה למפות מחדש את קווי האוטובוסים שלא שונו זה עשרות שנים ולהתאים אותם לשינויים בצרכי הנוסעים. צריך היה לחייב את כל החברות למכור כרטיסי נסיעה יומיים/שבועיים/חודשיים משולבים. צריך היה לעשות את כל זה לפני עשרים שנה.

משרד האוצר צריך להפסיק לשחק, להפסיק לגרום לעיכובים בפרויקט החשוב הזה, לחשוב קדימה ולהתחיל לחפור.

ויפה שעה אחת קודם.

*בהערת אגב אני מוכרח לציין, שבניגוד לערים הללו מסביב לעולם המתנהלות תחת שלטון מקומי אחד מרכזי ולכל היותר מתחלקות לרובעים, במחוז תל-אביב יש לפי הלמ"ס מעל 230(!) רשויות מקומיות. אין שום הגיון בקיומן של כל כך הרבה רשויות מקומיות בשטח כה קטן. כמובן שחלק גדול מהרשויות הללו קיימות כיישובים עצמאיים וייחודיים מסיבות היסטוריות, אבל זה לא סותר את העובדה שיש חוסר יעילות משווע בפיצול הזה, ושהקמת "רשות-על מקומית" תביא לחיסכון בכספי הציבור שמממנים את המנגנונים העירוניים, תוכל לייצר כוח פוליטי משמעותי הרבה יותר, ותאפשר אחידות במתן שירותים בין-יישוביים (דוגמת תחבורה).

אחרי שבשבוע האחרון הרגשנו כמו בבית פולני מסורתי שבו "לא מדברים על זה", מותר סוף סוף לומר לכתוב את המילים האסורות: ראש הממשלה אהוד אולמרט חשוד בקבלת שוחד ממיליונר יהודי אמריקני: קיבל לכאורה מאות אלפי דולרים לאורך השנים שקדמו לכהונתו כראש ממשלה.

כל מי שקרא את העיתונות הזרה בימים האחרונים או דפדף באתרים הישראליים הלילה, יודע את זה כבר. אבל מאוד מטרידה אותי העובדה שבשום מקום (ככל שראיתי) לא מספרים לנו באיזה הקשר ניתן לכאורה השוחד הזה. מה מר טלנסקי היה צריך לכאורה מראש עיריית ירושלים שהיה שווה לו מאות אלפי דולרים? לא כתוב. לא ידוע.

האם העיתונות יודעת ועדיין אסור לספר? לא ברור. גם העיתונות האמריקנית שעסקה בפרשה לא יודעת לספק את הנתון הזה.

עוד יותר ממה שמספרים לנו, מטריד אותי מה שלא מספרים לנו.