מפת סיביות

השבוע פרסמתי, לראשונה בחיי, פוסט מוגן בסיסמה.

לבלוג הזה יש, לפי פידברנר, תפוצה של כ- 60 מנויים, וכטבעה של אינטרנט גם כל גולש מזדמן יכול להיכנס לקרוא. לשם שינוי רציתי לשלוט ולדעת בדיוק מי קורא. לא כתבתי שם סודות כמוסים במיוחד, אבל כן כמה דברים אישיים מאוד. דברים שמצד אחד הרגשתי צורך לפרוק מעל לבי – ואין כמו בלוג למטרה זו, ומצד שני לא הרגשתי נוח עם חשיפה מקסימלית. דרך הפשרה היא לאפשר רק לקבוצה הקטנה של אנשים שאני מכיר אישית ויחסית קרובים אלי לקרוא ולהתייחס.

וזה השלב שהתחלתי להסתבך.

האם לשלוח לאנשים את הסיסמה או לחכות שיבקשו אותה?

אם אשלח לקבוצה מסוימת, אז יכול להיות שיהיו כאלה שיקבלו את הסיסמה וירגישו מחויבים להיכנס לפוסט ולהתייחס אליו למרות שבאופן רגיל הם לא היו עושים את זה.אני לא רוצה לחשוב שאני כופה על אנשים לקרוא אותי.בנוסף, יכול להיות שיהיו אנשים שלא יקבלו את הסיסמה וייעלבו שלא כללתי אותם בקבוצה שאליה שלחתי.

אם לא אשלח, רוב הסיכויים שפשוט אף אחד לא יקרא.

האם לפוסט שאף אחד לא קרא יש משמעות? מה ההבדל בין פוסט טיוטה לפוסט מפורסם שלאיש אין גישה אליו?

הפוסט הזה נכתב במקור ב- 28.10.2006. מצאתי אותו במקרה, כשחיפשתי איך התייחסתי בעבר לראש השנה ויום כיפור. הוא מילא אותי באופטימיות מחודשת, והזכיר לי שאוטוטו חורף ושפעם ידעתי לכתוב יפה… (מפורסם שוב בעקבות הפוסט הזה)

שמיים אפרוריים. חושך שמגיע כבר בחמש אחרי הצהריים. שרוולים ארוכים. מטריות. ילדים במגפי גומי שמשחקים בשלוליות בוץ. אנשים שמגיעים הביתה בערב, מנערים את טיפות הגשם מהמעיל וחולצים נעליים כדי לחמם את כפות הרגליים ליד התנור. שוב הצפה בדרום ת"א ובנהרייה. הימורים על מתי ואם בכלל יהיה שלג בירושלים. אה כן, ואבוקדים.

החורף בא לידי ביטוי בהרבה דברים.

השבוע חשבתי על סיבה קצת פחות שגרתית לאהבת החורף שלי. החורף מסמל בשבילי את האופטימיות שבמחזוריות הטבע. מי הגשמים שנספגים באדמה וזורמים בנהרות ונשפכים לים מתאדים חזרה לאטמוספירה הופכים לעננים ומורידים גשם וחוזר חלילה. גם כשהחורף קצר, גם כשלא מספיק קר, ואפילו אם אין מספיק גשם. עצם העובדה שהחורף הגיע מראה שהעולם הזה עדיין עובד כמו שהוא מתוכנן לעבוד, למרות כל הנזקים שהמין האנושי גורם לו.
הקיץ הוא עונה יבשה. החום הוא ברירת המחדל – שאריות האנרגיה שמגיעה אלינו באופן שוטף מהשמש. אין שום אינדיקציה שהפלנטה שלנו עדיין מתפקדת, עדיין נושמת, ושהיא לא הפכה לסתם גוש אבן מזוהם.

אמנם יערות הגשם עדיין נכרתים, ודובי פנדה עדיין נכחדים, והקרחונים נמסים, והים מתמלא ביוב, אבל יש חורף וזה אומר שיש גם תקווה שלא הכל אבוד. ושיש לעולם הזה עוד סיכוי.

חורף נעים לכולם.

שמעתי בימים האחרונים מספר גישות לעניין הסליחות.

יש אנשים שחשוב להם לבקש סליחה ממי שהם יודעים שנפגע מהם.
יש אנשים שמבקשים סליחה למקרה שמישהו נפגע מהם בטעות והם לא יודעים על כך.

יש אנשים שאומרים שהם לא מבקשים סליחה ממי שנפגע מהם. אם הם פגעו בכוונה, אז הרי הם התכוונו לפגוע ואז למה שיבקשו סליחה? ואם מישהו נפגע בטעות אז בכלל זו לא אשמת הפוגע ואין סיבה שיבקש סליחה.

יש אנשים שמבקשים סליחה רק כדי לצאת ידי חובה, ולא מתכוונים לזה באמת.

יש אנשים שאומרים שאם הם רוצים לבקש סליחה ממישהו הם לא צריכים לחכות עד יום כיפור בשביל לעשות את זה, ופשוט מבקשים סמוך לפגיעה.

לא הרבה אנשים ביקשו ממני סליחה השנה, אבל זה בסדר כי גם לא היו הרבה אנשים שפגעו בי השנה. בטח לא ביודעין.
ואני… אני חושב שלא פחות חשוב מלדעת לבקש סליחה זה לדעת לסלוח.

קיבלתי החלטה, שתקפה כמובן רק כלפי עצמי, לסלוח. לסלוח לכל מי שפגע בי, השנה ובכלל. לא משנה אם זה היה בזדון או בשגגה, אני הגעתי למסקנה ששמירת כעסים בבטן עושה בעיקר צרבת ולא מביאה עימה שום תועלת.

אז סלחתי. למי שהעליב אותי, שהטריד אותי, שלא הבין אותי, ששיקר לי, שהפר הבטחות שנתן לי, שגנב ממני, שבגד באמוני, שלא היה שם כשהייתי צריך אותו לידי, ששבר את ליבי או שפגע בי בכל דרך אחרת, בין אם ביקש את סליחתי או לאו.

סלחתי.

לקוראי הבלוג, וגם לאלה שלא, איחולי שנה טובה וגמר חתימה טובה.

למקרה שלא שמתם לב, כבר כמה שבועות שבפייסבוק מציגים פרסומות טקסט בצד יחד עם מתן אפשרות לגולש לחוות דעה על הפרסומת, ולכאורה להשפיע על סוג הפרסומות המוצגות לו.

לכאורה, יופי של אסטרטגיה כדי לגרום לגולשים להתעסק יותר עם הפרסומות, לקרוא אותן ולהקליק עליהן.

אבל כנראה שהאלגוריתם של פייסבוק נמצא בדיאלוג עם אמא שלי (אין לה שם פרופיל. עדיין), כי מסיבה לא ברורה הוא החליט שמה שצריך למכור לי זה חתונה עם בחורה יהודיה נחמדה. אחרת אי אפשר להסביר למה הפרסומות שאני רואה הן אלה:

או אלה:

ולמרות שאני כבר שבועות מסמן למערכת שהסוג הזה של פרסומות פשוט לא רלוונטי

אני ממשיך לראות פרסומות כאלה:

אולי במקום irrelevant הייתי צריך לסמן offensive…