מפת סיביות

היחסים שלי עם הבלוגספירה מתחלקים כמו כל דבר לשלושה חלקים: כתיבה בבלוג שלי, קריאה בבלוגים אחרים והתעדכנות כללית בנעשה ביקום הזה.

צירוף של בחינות, הכנות לחג, אירועים משפחתיים ואורחים מחו"ל הביא לכך שהפעם האחרונה שעשיתי את זה היתה לפני שלושה שבועות.

מה קרה בינתיים?

צברתי פערים בדמות פוסטים שרציתי לכתוב. חלקם עוד ייכתב בעתיד וחלקם אבוד בשל אבדן רלוונטיות (אני לא אכתוב עכשיו ברכות לפסח).
אלפי עדכונים הצטברו בגוגלרידר שלי. ביומיים האחרונים אני מבלה שעות רבות בחברתו, מתמודד עם הצורך להחליט מה לקרוא, במה להתעמק, היכן להשקיע בתגובה לתוכן שכבר לא אקטואלי, ומה לסמן מראש כ"נקרא".

אני יכול להחליט שאני קורא רק את התוכן מהיומיים האחרונים, אבל זה לא באמת עובד ככה. יש מקורות שאני בקלות יחסית מוותר על כל התוכן שלהם שהפסדתי, אבל את חלקם אני כן רוצה לקרוא (ולפעמים להגיב) גם על תוכן ישן יותר, ויש פוסטים שראיתי שהגיעו לפני חודש אבל רק עכשיו היה לי את הזמן והסבלנות להשקיע בקריאה שלהם. אני לא מנוי על כל כך הרבה מקורות (רק) מתוך מזוכיזם. אני עושה את זה כי אני אוהב לדעת דברים, ולהיות מעודכן בכל מה שקורה בסביבה הקרובה והרחוקה.

ביומיים האלה עברתי על מאות עדכונים, השארתי לא מעט תגובות (גם לפוסטים ישנים) ועדיין לא סיימתי. אבל לפחות אני יודע שאני שוב בעניינים ושיש יותר עדכונים שקראתי מאשר כאלה שמחכים לקריאה.

שלום, קוראים לי בצלאל ואני מכור לתוכן.

ליאור הטיל עלי משימה, ומסתבר שהיא לא פשוטה כמו שהיא נשמעת. שלושה ימים שברתי את הראש למי אני יכול (ורוצה) לפרגן, והרי התוצאות לפניכם:

1. גלובס, על דף הבית החדש.
- כי הוא מצליח להגיש כמויות עצומות של מידע באופן ידידותי, מתוחכם בפשטותו וקל לעיכול. בשבוע האחרון נכנסתי לאתר של גלובס יותר פעמים מאשר בכל החצי שנה האחרונה.
- כי הוא לא מפחד להציג תוכן מוטמע מאתרים אחרים ולזמין את הגולשים לעשות שימוש במגוון אפשרויות שיתוף תוכן, חלקן חיצוניות לאתר.
- כי יש לו שילוב מאוזן בין תוכן לפרסום.
- כי הוא מותאם לגולשים בעלי מוגבלויות, ועד כמה שראיתי עובד נהדר עם פיירפוקס.

2. גל מור, על ערוץ מחשבים ללא תחרות, ועל בלוג מהמעניינים בארץ.
אתמול התבשרנו כי גל משנה תפקיד, והופך מעורך ערוץ המחשבים של ynet למנהל הפיתוח של האתר. אין סיטואציה שיותר מזמינה פירגון, ואחזור כאן על התגובה שהשארתי בבלוג שלו: אני מאחל ומייחל שתהייה לגל אפשרות לגבש חזון לאתר החשוב הזה, כי הרושם שלי הוא שחזון הוא מצרך נדיר בקרב גדולי הרשת הישראלית.

3. גוגל, על אוסף מרשים למדי של מתיחות 1 באפריל.
זה לא שגוגל צריכה את הפירגון שלי, אבל מאוד נהניתי לראות איך אחת החברות הגדולות והעשירות בעולם מוצאת זמן להשקיע גם בשעשועים לנפש. בכל 1 באפריל בשנים האחרונות גוגל מספקת לנו הומור עצמי בדמות השקת שירותים מופרכים או כניסה לשווקים חדשים (כשבמקרה שלה לא תמיד אפשר לדעת אם מדובר במתיחה או באמת). השנה הם ניפקו אוסף דיי גדול של מתיחות, הנה רק חלק זערורי מהן:
- וירג'יל: גוגל ווירג'ין במתיחה משותפת המזמינה את הגולשים להיות הראשונים ליישב את המאדים יחד עם צוות טרה-פורמינג מבית גוגל, והסיבה - "Earth has issues".
- זמן בהתאמה אישית: גוגל מציגה אפשרות לשלוח את הודעות הג'ימייל שלך בעבר, וכך לא לפספס עוד לעולם ברכות יום הולדת לחברים או הגשה של תרגילים לאוניברסיטה.
- יומני רשת (בטא): אפשר לזנוח את שיטות הכתיבה המסורתיות. האלגוריתם המתוחכם של גוגל יציג את התוכן הטוב ביותר שלכם בראש הבלוג, יבחר את הפריטים הרלוונטיים ביותר בסיידבר, ותוכלו לכתוב פוסטים ישירות לתוך תוצאות החיפוש של גוגל.
- חיפוש בעתיד: רוצים לדעת איך האינטרנט תראה מחר? שירות זה של גוגל יאפשר לכם.
- לא רק מיצובישי בונים מטוסים: אם רוצים לפתוח מסמך חדש בגוגלדוקס, אחת האפשרויות היא "New Airplane" והתוצאה היא דף עם סימוני קיפול ליצירת מטוס נייר.
ובזירת הפרסום: גוגל תשלב את AdSense גם בשיחות שלנו (יש גם בדיחה על הבדיחה).

4. אח"י דקר, שבזכות המדריך המצוין שלה להקמת בלוג עצמאי גם הדיוט כמוני הצליח לעמוד בכבוד במשימה.
כשהחלטתי שאני רוצה לפתוח בלוג עצמאי הייתי בטוח שאני אצטרך לשלם למישהו שיעזור לי בתהליך ההקמה. לא ידעתי שום דבר על קניית שמות מתחם, על הסיבוכים האפשריים עם ספקי שטח אכסון או על העובדה שתבנית וורדפרס קובעת יותר מאשר את עיצוב הדף. סדרת הפוסטים של חנית היתה נקודת הפתיחה שלי לפרויקט הזה, וקשה לי לחשוב איך הייתי מרים את הבלוג אחרת.

5. שדרני הבוקר ברדיו, שבאופן קבוע יוצאים מהמיטה בשעות שאני נכנס אליה בשביל להכין את סדר היום האקטואלי לשידור.
יש לי סוג של שגרת בוקר שכוללת קריאת עיתון תוך כדי האזנה לרדיו (בדרך כלל גל"צ) ואכילה (כי זו הארוחה החשובה ביותר ביום). לולא האנשים הטובים היו מגיעים לעבודה עוד לפני זריחת השמש, הייתי צריך להסתפק בפתרון הסודוקו של אתמול לארוחת בוקר.

אני מעביר את השרביט לאורי צציק, יואב לרמן, SilentMike, קפיטן עופר, ו- suki da yo.

Technorati Tags: ynet, אח"י דקר, ארוחת בוקר, גוגל, גל מור, גלובס, וורדפרס, חזון, פירגון, רדיו, שרביט

קראתי היום את "הארץ".
אני מאוד מתגעגע להארץ מאז שעברתי מהבית של אמא ותקציבי הדל לא מאפשר עוד מנוי.
נכון שיש אותו לגמרי באתר, אבל זה לא אותו דבר. זה פשוט לא אותו דבר. לא כי האתר שלו מיושן ומכוער (אפשר להתווכח אם גם העיתון עצמו מיושן ומכוער), אלא כי זה אחרת להחזיק את הנייר. לראות את הפרופורציות של הכותרות, את השילוב של הגרפיקה, את הפרסומת המשעשעת לטיגואן (למרות שראיתי כבר גרסאות יותר משעשעות שלה).

לקרוא הארץ אחרי חודשים של הצטמצמות לישראל היום (וגם זה רק כי משאירים לי אותו מול הדלת כל בוקר) זה תענוג אינטלקטואלי. מאוד נהניתי, והעיתון השרה עלי תחושת ביתיות חמימה, אבל זהו לא פוסט שמומן על ידי מחלקת הפרסום של הארץ (למרות שהם מוזמנים ליצור קשר) ויש לי גם נקודה להעביר; העיתון נתן לי בדיוק את מה שציפיתי ממנו. זה לא דבר רע, בטח לא עבור העיתון, אבל זה כן דבר שבשלב מסוים מתחיל לשעמם. לעיתון יש עורך ומדיניות עריכה אשר מייצרים (או אמורים לייצר) מוצר מהוקצע בעל קווים מנחים קבועים בנוגע לאמירה העיתונאית שהוא מביא.

כאשר אנחנו מדברים על בלוגרים (ובהקשר הזה אני מתכוון לבלוגרים שכותבים לפעמים גם על ענייני דיומא), כל אחד מהם הוא כלי תקשורת בזעיר אנפין, בעל מדיניות עריכה עצמאית. הגוגלרידר שלי מעכל יותר מ-130 מקורות המייצרים עשרות עדכונים מדי יום. הרבה פעמים אני מגלה בלוגים חדשים, והרבה פעמים אני נהנה להיות מופתע מנושאים אחרים ונקודות מבט אחרות על העולם ממה שהעיתון יכול להציע לי.

אני אוהב לקרוא בלוגים כי יש להם נטייה להיות יותר מפתיעים, מקוריים וביקורתיים, וכי הרבה פעמים כשבלוגר כותב על נושא מתוך העניין האותנטי שיש לו בו, התוצאה הרבה יותר מעניינת מאשר כתבה עיתונאית שהסיבות לקיומה הן לא תמיד עניינו האישי של הכותב בנושא ושעוברת תחת פילטר של מדיניות עריכה, יחסי ציבור או מגבלות משפטיות.

אני אוהב לקרוא בלוגים. הם הרבה יותר מעניינים מפתיעים מעיתונים.

Technorati Tags: בלוגים, בלוגרים, הארץ, עיתונות, עיתונים, עריכה, תקשורת