מפת סיביות

אני אוהב לכתוב על עידן המידע, ואני אוהב לכתוב על נושאים סביבתיים, והנה מסתבר שאפשר לכתוב פעם אחת על שני הדברים יחד.

כידוע, כמות המידע בעולם רק הולכת וגדלה בקצב הולך וגדל. מאחר ויש צורך לאכסן את כל המידע הזה איפשהו, גם כמות חוות השרתים גדלה ואיתה כמות האנרגיה שנצרכת, הן ישירות על ידי השרתים והן על ידי אמצעי הקירור שיש צורך להפעיל בסביבתם כדי לשמור על פעולה תקינה. מכיוון שאנרגיה היא מוצר שהולך ומתייקר, החלו חברות בעלות מרכזי מידע גדולים לחפש אלטרנטיבות.

אחת הזוכות הגדולות היא איסלנד, כאשר הסיבות הן שילוב של עתודות קרקע פנויות, אקלים קר, והעובדה ש-90% מצריכת האנרגיה של איסלנד מופקת ממקורות מתחדשים (בעיקר אנרגיה הידרו-אלקטרית וגיאוטרמית) - מה שמנתק את משק האנרגיה שלה מתלות במחירי הנפט.

מסקנה:
אמנם אין לישראל אקלים קר במיוחד וגם לא ניצול מוצלח במיוחד של אנרגיה גיאוטרמית או הידרואלקטרית, אבל כן יש לנו מומחיות עולמית בניצול אנרגיית שמש (שעד שהיא תיגמר כבר לא יהיה כאן אף אחד שיהיה לו אכפת), ויש לנו מדבר דל אכלוס, עשיר ביישובי פיתוח מוכי אבטלה, וטובע בשמש בלתי מנוצלת.
אם עד היום היה כדאי להשקיע באנרגיית השמש בגלל התועלת הישירה שלה למשק האנרגיה הישראלי ולצמצום התלות בנפט והפחם היקרים והמזהמים, עכשיו יש עוד סיבה: זוהי הזדמנות להפוך את ישראל למעצמת אכסון מידע.

כל שנה בסוף מרץ אנחנו נדרשים לשלם על שעת השינה הנוספת שקיבלנו במתנה עם המעבר לשעון חורף חצי שנה קודם, העיתונים מביאים אייטמים שמזכירים לנו להזיז את השעון, ומסבירים כי השינוי צפוי לחסוך כמה עשרות מיליוני שקלים.

אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט.

הוול-סטריט ג'ורנל פרסם מחקר שנערך באינדיאנה, הטוען שהמצב הוא בכלל הפוך - שעון קיץ מביא לבזבוז אנרגיה. והאשמה נעוצה, כך מסתבר, במיזוג האויר:

"They conclude that the reduced cost of lighting in afternoons during daylight-saving time is more than offset by the higher air-conditioning costs on hot afternoons and increased heating costs on cool mornings."

כלומר התוצאה של שעון הקיץ היא אולי חיסכון מסוים בתחום האנרגיה לתאורה אבל שעות האור הארוכות יותר מביאות לשימוש ממושך יותר במזגנים אחרי הצהריים, ואיחור שעת הזריחה מביא להגברת השימוש באמצעי חימום בשעות הבוקר הקרירות.

ב-27 במרץ 2007 קרה משהו מאוד בלתי רגיל בסידני, אוסטרליה - בשעה שמונה בערב כבו כל האורות בעיר. כל האתרים המפורסמים של העיר, מבנים ציבוריים ועשרות אלפי בתים פרטיים הוחשכו במסגרת שעת כדור הארץ.

יש אנשים רבים שכלל לא מודעים לבעיות הסביבתיות אתן העולם צריך להתמודד היום, ויש כאלה שמודעים אבל חושבים "אני רק פרט אחד קטן. מה אני יכול לעשות בקשר להתחממות הגלובלית?".
פרויקט שעת כדור הארץ נוצר בכדי לעורר את המודעות להתחממות הגלובלית. מדובר בפעולה פשוטה של כיבוי אורות למשך שעה אחת בלבד ובמסר חזק בדבר הצורך בנקיטת פעולות מיידיות לעצירת התחממות כדור הארץ וצמצום צריכת האנרגיה. הצלחת הפרויקט בסידני עלתה על כל הציפיות, והשנה הוחלט על השקת פרויקט כלל עולמי.

ב- 27 במרץ 2008, בשעה 20:00, כולנו מכבים את האורות למשך שעה אחת.


בעיני יש לשמו של הפרויקט הזה משמעות נוספת, קצת יותר גלובלית (תרתי משמע) מהשעה המיוחדת הזו שבין 20:00 ל- 21:00 ב- 27.3.08.
אני חושב שהגיעה השעה שממשלות העולם יבינו כי מצבו של הכדור שלנו בכי רע. כל הסכסוכים המקומיים הקטנוניים על שטחי אדמה, השקפות דתיות ולאומיות, כסף ומשאבי טבע - כולם חסרי משמעות אם לא נאחד כוחות ונקצה משאבים משמעותיים למען הצלת הפלנטה שאנו חיים בה. הזיהום של המים, האויר והאדמה אינו מבחין בין דתות ולאומים. נזקי ההתחממות הגלובלית אינם מבחינים בין דמוקרטים לקומוניסטים ובין ערי בירה לפריפריות. כל תושבי כדור הארץ נמצאים באותה צרה, והזמן למצוא פתרונות כבר אזל. אנחנו, תושבי כדור הארץ, לא יכולים להרשות לעצמנו לחכות שהממשלות יפעלו. הגיעה השעה שכולנו נתחיל לחשוב איך אנחנו יכולים לתרום לכדור: לבדוק איפה אנחנו יכולים למחזר את הפסולת שלנו, להימנע משימוש בכלים חד פעמיים, לקחת שקיות רב פעמיות לקניות בסופר, להחליף את הנורות בבית לחסכוניות, לכבות מכשירי חשמל שאינם בשימוש, ולהעביר את המסר לכל מי שאנחנו יכולים.

זוהי שעת כדור הארץ, והכדור הוא שלנו.

פרטים נוספים על שעת כדור הארץ ועל מה שאנחנו יכולים ולא יכולים לעשות למענו, בבלוג השעה.

לא רחוק מביתה של סבתי התל אביבית, הייתה גינה קטנה חבויה בין קרן הרחוב אל הכביש הראשי. שביליה הפתלתלים והצמחייה העבותה שביניהם, יחד עם מתקני משחקים יצירתיים ומאתגרים, סיפקו לנו שעות אין-ספור של הרפתקאות וסיפורים עתירי דמיון.

אלא שעם חלוף השנים הגינה הוזנחה, צמחייתה לא טופחה, ומתקניה נפלו קרבן לרוחות הים. לאחר זמן נמצא התורם שנאות לחדש את הגינה. איני יודע אם תכנון הגינה החדשה היה נתון לשיקול דעתם או אישורם של התורמים, אך התוצאה הייתה גינה מהונדסת היטב, עם שבילים ישרים, צמחיה דלילה ומתקני-שטאנץ חסרי מעוף.

כנראה שכשחילקו את הדמיון, יותר מדי אנשים העדיפו לשבת בבית ולראות טלוויזיה.

(נכתב בתגובה לדניאל גוש)