מפת סיביות

קונטאר הוא פושע. טרוריסט. רוצח. אדם נאלח. הוא נשפט בבית משפט ישראלי, הורשע ברצח ארבעה ישראלים ונידון לארבעה מאסרי עולם. אין ספק שהוא צריך היה להינמק בכלא עד יומו האחרון.

אבל רוצחים, טרוריסטים ואישים נאלחים ממלאים את בתי הכלא כל הזמן, ומאסרי עולם של רוצחים רבים נקצבים כך שיוכלו להשתחרר לאחר מספר שנים. במה שונה קונטאר מרוצחים אחרים? מדוע כשרוצח "סתם" מקבל הפחתה בעונש לא מזמין ראש הממשלה את משפחת הקורבן לפגישה אישית בה הוא מסביר את הסיבות להחלטה? קונטאר נתפס, נשפט וישב בכלא כמעט 30 שנה. זה הרבה יותר זמן ממה שפושעים לא פחות אכזריים ממנו זוכים לשבת בכלא הישראלי.

אני לא מצליח להבין למה לקצוב עונש של רוצח מתועב "סתם" כי הוא מתנהג יפה בכלא זה בסדר, ולשחרר רוצח מתועב ומפורסם אחרי 29 שנה בכלא כדי להחזיר הביתה חיילים שבויים זה משהו שמעורר כל כך הרבה מחלוקת.

לא מבין.

ביל גייטס פורש והעולם כמרקחה. הרשת מלאה באייטמים שמספרים איך הגיע לעושרו המופלג, איך הקים את חברת התוכנה שהפכה לגדולה בעולם, ומה צפוי למייקרוסופט בעתיד הקרוב.

האגדה מספרת שאבן הפינה לאימפריית מייקרוסופט הונחה כאשר גייטס מכר ל-IBM רק רישיון שימוש במערכת ההפעלה MS-DOS, ולא את המערכת עצמה. פעולה זו היא שהביאה בסופו של דבר לתלות של המחשבים האישיים "תואמי IBM" במערכת ההפעלה של מייקרוסופט.

הפילוסופיה של מכירת רישיונות שימוש בתוכנה היתה במשך שנים תרנגולת המזומנים של מייקרוסופט, והיא עובדת בערך כך: מייקרוסופט מציעה לאירגון רישיון לשימוש בתוכנה, הכולל תשלום קבוע עבור השימוש והבטחה שכאשר תצא הגירסה הבאה של אותו מוצר יוכל האירגון לקבל אותה במחיר מופחת. כאשר תצא הגירסה החדשה, יידרש האירגון לרכוש את השידרוג ולהמשיך לשלם או לאבד את ההטבה. הסכמי רישוי ארוכי טווח מסוג זה כבלו עסקים ומוסדות ציבור רבים לשימוש מתמשך בחלונות ואופיס של החברה, ועשו את חדירתם של מוצרים מתחרים לבלתי אפשרית.

אבל התפיסה הזו, ששלטה בכיפה במשך שנים ארוכות, אינה נהנית מאותה הגמוניה בשוק כיום. מודלים חלופיים של שימוש בתוכנות ויישומי מחשב הולכים ותופסים תאוצה, החל משימוש בתמורה לצפייה בפירסומות, דרך שימוש בתמורה לאיסוף נתונים אישיים (פגיעה בפרטיות), ועד שימוש בחינם או כחלק מפרויקט קוד פתוח. בעוד מייקרוסופט התבצרה מאחורי שיטת הרישוי שלה תוך דרישת תשלום מיוחד ונפרד עבור כל עמדה עליה התקנה של חלונות או אופיס, אירגונים אחרים הציעו שירותים דומים כשהם חופשיים ממגבלות כאלה.

עתידה של מייקרוסופט אינו תלוי (רק) בשאלה אם תצליח להמשיך לשחק בשוק הדפדפנים שכרגע משאיר אותה מאחור, או אם תצליח להיכנס כשחקנית משמעותית בשוק החיפוש המקוון שכרגע לא סופר אותה, אלא באתגר של להמציא את עצמה ואת המודל העיסקי שלה מחדש.

מייקרוסופט אף פעם לא היתה חדשנית במיוחד. רבים מהמוצרים שלה יצאו בתגובה למוצרים אחרים שהיו בשוק, ולפעמים אפילו כבשו אותו. אבל האסטרטגיה שעבדה בשנות ה-80 וה-90 בעולם של מחשוב סגור ורשתות שהיו בעיקר מקומיות, מתחילה לאבד אפקטיביות בעולם של פס רחב ושירותי תוכנה מבוססי אינטרנט. היכולת לשלוט במשתמשים באמצעות כבילתם להסכמי רישוי הולכת ופוחתת, ומייקרוסופט הולכת ומאבדת פוקוס. החברה שכבשה את שולחן העבודה הפרטי והאירגוני עם חלונות ואופיס נאבקת כבר שנים בניסיון לפענח את הצרכים והרצונות של המשתמשים שרשת המידע העולמית היא מגרש המשחקים שלהם. נראה שמייקרוסופט עוסקת יותר מדי בשאלה "מה המתחרה (גוגל/אפל) עושה ואיך אפשר להביס אותה במגרש שלה", ולא מספיק בשאלה "כיצד מייקרוסופט יכולה לעצב את מגרש המשחקים מחדש".

בעידן שאחרי גייטס, מישהו במייקרוסופט ייצטרך לחשוב על הטריק הגאוני הבא, שכמו התעלול שעשה ב-1981 ל-IBM, ישאיר את מייקרוסופט במעמד חברת התוכנה הגדולה בעולם גם ל-20 השנה הבאות.

מדי פעם יוצא לי להתקל בידיעה או שמועה על הגרסה הבאה של חלונות, שתיקרא "Windows 7".

שאלתי את עצמי לפי איזו ספירה בדיוק הגיעו לגירסה מס' 7.

הגירסה הראשונה של חלונות שאני זוכר היא 3.1. אחריה הגיעו חלונות 95, 98 (וגם 98se). הכרנו את me הידועה לשמצה, חלונות 2000, xp ולבסוף vista. לפי הספירה הזאת הגירסה הבאה אמורה להיות השמינית במספר, אבל כמובן שלמייקרוסופט היו גירסאות של חלונות גם לפני שאני הכרתי אותן, כך שיש להתחיל לספור כבר מחלונות 1.0 (ולא הזכרתי בכלל את ליין ה-NT שרץ במקביל כל הזמן).

למעשה, היו לחלונות הרבה יותר משבע גירסאות; מאז נובמבר 1985 שיחררה מייקרוסופט מעל 20 גירסאות שונות של חלונות תחת שמות שונים, אך משנת 1995 הפסיקו במייקרוסופט להצמיד את מספר הגירסה לכינוי המסחרי של חלונות, מה שאפשר להם למכור לנו שינויים מינוריים בתוכנה כגירסה חדשה. עיון ברשימה המלאה יכול ללמד אותנו כיצד עבדו עלינו בעיניים במשך שנים. מסתבר שחלונות בגירסאות 95, 98 ו-me, היא למעשה אותה תוכנה בשינויים קלים, ואני לא חושב שההבדל בין חלונות 95 ל-98 גדול יותר מהבדל בין חלונות xp לפני ואחרי sp2.

באבולוציה של חלונות יש בפועל שלושה שלבים בסה"כ; חלונות 3.1 - הראשונה שזכתה להפצה מסחרית משמעותית, חלונות 95 -שהציגה מהפיכה במנשק המשתמש ובניהול הקבצים, וחלונות xp, שזנחה סופית את התלות בתשתית ה- ms-dos ונחשבת ליציבה והמוצלחת ביותר בכל הרפרטואר.

בתחילת הדרך סימנו במייקרוסופט את הגירסאות במספרים עוקבים, בשלב השני סימנו אותן לפי שנת הלידה (95, 98, me), ואז עברו לתת להן כינויים (xp, vista). כל השינויים האלה היו כמובן לרעת הצרכנים, שהתקשו לעקוב אחר הגירסאות השונות וההבדלים ביניהן.

אני לא מהנדס תוכנה, ואני לא יודע לכתוב חצי שורת קוד, כך שקשה לי להתיחס למשמעות של קביעת מספר גירסה לאפליקציה מבחינת אבולוצית הפיתוח שלה. אם ניקח כדוגמה את פיירפוקס, שמככב בכותרות לאחרונה (ובצדק), אפשר להבין שקביעת מספר גירסה חדש ושלם נובע מהימצאותו של מנוע חדש ונוצץ מתחת לעטיפה (כפי שכל מי שישווה בין גירסה 2 ל-3 ירגיש מייד). ויסטה לעומת זאת, מציעה שורה של שינויים בעטיפה, אבל קשה לדעת אם מתחת למעטפת הנוצצת פועל גם מנוע חדש ונוצץ (התחושה היא שלא). האם ההחלטה לשחרר את ויסטה כגירסה חדשה ולא כעדכון לגירסה הקיימת (xp) נבעה מאבולוציית פיתוח או סתם שיקולים שיווקיים? המשתמש הממוצע (i.e. אני) לא יכול לדעת.

האם החזרה המתוכננת של מייקרוסופט לשיטה הוותיקה של סימון גירסאות תוכנה במספר סידורי עוקב מסמלת שינוי במדיניות? האם מעכשיו נראה שחרור של גירסאות תוכנה חדשות רק כשיש שינוי אמיתי במנוע שמתחת לעטיפה? אפשר רק לקוות.

אבל התובנה שמייקרוסופט היא לא חברה רגישה לאינטרסים של צרכניה אינה חדשה במיוחד. אז מה עוד אנחנו למדים מכך?

ההשוואה בין חלונות לפיירפוקס מוזרה במבט ראשון. היא מערכת הפעלה קניינית של חברת התוכנה הגדולה בעולם, והוא רק דפדפן קוד פתוח. אלא שבשינויי הגירסאות של פיירפוקס אפשר להבחין בדבר מעניין - ישנה הפרדה בין המספר של גירסת התוכנה לגירסת המנוע שמאחוריה. ישנם שינויים בתכונות, באפשרויות, בעטיפה ובאבטחה שגררו עדכון גירסה מינורי, וישנם עדכונים במנוע שגוררים עדכון גירסה יותר משמעותי. במילים אחרות - שקיפות, בדיוק מה שאין במעברי הגירסאות של חלונות.

אני זוכר איך כל פעם שעברתי התקנה מחדש של חלונות, תוכנת ההתקנה ניסתה "למכור" לי מוצר שכבר רכשתי, כאשר  התהליך לווה בהצהרות עלובות נוסח "מעכשיו תוכל להתחבר בקלות לאינטרנט" או "לחבר התקנים בשיטת 'הכנס והפעל'" בצירוף תמונות הדגמה חסרות השראה. אותן הצהרות ואותן תמונות ליוו גם את ההתקנה של חלונות 95 וגם את זו של xp, אז איך אני אמור להרגיש לגבי הגירסה החדשה והנוצצת של המוצר שרכשתי? שמוכרים לי עטיפה נוצצת ויחסי ציבור.

נכון שזו רק דוגמה אחת לא מייצגת, אבל אולי אפשר ללמוד ממנה משהו על ההבדל בין מוצר קוד פתוח חופשי לבין מוצר קנייני מסחרי, ואולי אפשר להבין ממנה למה חשוב לתמוך ביוזמות קוד פתוח.

1. נניח שמייקרוסופט מוציאה גרסה חדשה של אקספלורר ומנסה להרים קמפיין עולמי שקורא לגולשים לקבוע שיא בהורדות תוכנה. האם היא תצליח למשוך את הגולשים ולשבור את השיא של מוזילה? והאם האתר של מייקרוסופט גם כן יקרוס בשעה וחצי הראשונות לאחר מועד ההשקה?

2. מפת ההורדות העולמית של פיירפוקס מאוד מעניינת. אפשר לנסות ללמוד ממנה על הרגלי השימוש ברשת במדינות שונות. כך למשל בעוד ארה"ב מציגה מעל 2.5 מיליון הורדות - מספר נאה בהחלט - סין, שאוכלוסייתה גדולה בערך פי ארבעה מזו של ארה"ב, מציגה רק 175 אלף. בישראל, עם כ- 7 מיליון תושבים, נרשמו יותר מ- 36 אלף הורדות, ואילו בשכנתנו ירדן, עם כ- 6 מיליון תושבים, רק 1,570 הורדות. אפשר להמשיך ולערוך השוואות, וזה כמובן לא אומר שום דבר מדעי. רק מעורר מחשבה.

3. נהוג למנות בין יתרונותיו של פיירפוקס את העובדה שיש אלפי הרחבות שאפשר להוסיף לו, המשפרות משמעותית את חווית הגלישה (או משתמשות בדפדפן כתחליף למערכת הפעלה). אבל כשמגיע יום ההשקה של פיירפוקס 3, מסתבר שחלק מהתוספים הפופולאריים והשימושיים ביותר אינו תואם לגרסה החדשה, ומכיוון שמדובר במפתחים חיצוניים אין מה לעשות אלא לשבת ולחכות שהם יעשו טובה ויעדכנו את התוסף שלהם. אז פתאום רואים זוית חדשה לייתרון הזה.

4. פיירפוקס 3 ממש מהיר, ממש מגניב ואם עדיין אין לכם אחד (לפחות), תתבישו ולכו להוריד. אתם לא יודעים מה אתם מפסידים.

רבבות גיקים, שוחרי טכנולוגיה ומשכימי אימוץ רצו לחזות במו עיניהם בצעצוע החדש של סטיב ג'ובס, רק שמספר המקומות באולם היה מוגבל והם נאלצו לחפש חלופות.

שמעתי וקראתי לא מעט אנשים שהתלוננו על כך שהיה קשה מאוד למצוא שידור סטרימינג מהאירוע שלא קרס תחת העומס, והיו כאלה שהרחיקו לכת וראו בכך כשלון של רשת האינטרנט.

אז נכון, האינטרנט (עדיין) לא בנויה כדי להעביר שידורי וידאו מחתרתיים בשידור חי להמונים. מצד שני, תזכירו לי איזה ערוץ טלוויזיה שידר את האירוע? אהא. וקולטים אותו בכבלים או בלווין? לולא האינטרנט לא היתה שום אפשרות לצפות באירוע הזה.

הטלוויזיה אמנם לא קורסת כשמיליונים צופים באותו שידור, אבל הטלוויזיה גם בנויה על מודל של רייטינג, לוחות שידורים ו"פריים-טיים". הטלוויזיה לא היתה משדרת את המסיבה של ג'ובס פשוט כי זה לא נראה לה משהו מעניין מספיק.

האינטרנט, ובמיוחד ה- web 2.0 לא עובדת ככה. האופי של האינטרנט מאפשר לתת ביטוי לכל נושא ולכל תחום, גם אם מספר האנשים שמתעניינים בו קטן באופן יחסי וגופי תקשורת גדולים לא רואים בו פוטנציאל רווח מספק או לא יודעים בכלל איך להתמודד איתו. השילוב של פלטפורמה זולה ונגישה עם אנשים שיוצרים תוכן גם כשהם לא יכולים ממש להתפרנס ממנו (כי הם רוצים להשתמש בו בעצמם, כי כיף להם, כי הם רוצים לתרום לקהילה או מכל סיבה אחרת), הוא מה שיוצר את הסקס-אפיל של web 2.0. בזכות זה האינטרנט יכול לאכלס למשל בלוגים מקומיים שמחליפים את המקומונים המיושנים (אין עניין בציבור), בלוגי ביקורת תקשורת שנכתבים אנונימית (אין עיתון אמיץ מספיק), אתרים שעוסקים באקולוגיה עירונית (בקרוב במקום "לרדת בגדול") או בלוגים מקצועיים על לינוקס וקוד פתוח (מתי יש שידור חוזר של זומביט).

צריך לזכור שלצד הקשיים של האינטרנט בצד הפיסי של כבלי תקשורת ופרוטוקולים (קשיים שצפויים להעלם עם הזמן), כבר היום יש תכנים שעצם קיומם ונגישותם אפשריים רק בזכות האינטרנט.